|
|
Page:7
הקדמה בכנס השנתי של היועצים החינוכיים בל"ג בעומר תש , 1980 "ם לפני למעלה משלושה עשורים , נשא דברים פרופ' יעקב פרנקל ז"ל , שליווה את המקצוע מראשיתו במתן הכשרה והדרכה ליועצות וליועצים . שם ההרצאה היה " קווים לדמותו של היועץ , " ועניינה כעניינו של ספר זה : זהותו המקצועית של היועץ . בין שאר דבריו אמר : " הפסיכולוג עומד איתן מאחורי מערכת המבחנים שלו ; המורה מאחורי הקתדרה שלו ; ואילו הוא , היועץ החינוכי , הוא מורה – אך לא בדיוק ; הוא פסיכולוג חינוכי – אך לא לגמרי ; הוא מטפל – אך לא כל כך ; והוא שותה תה בחדר המורים – עם כולם , כמו כולם , ועם זאת : בנפרד מכולם . הדרישה הבלעדית ממקצוע כמקצוע , הייחוד , חסרה למקצוע הייעוץ . גבולות מקצוע הייעוץ פרוצים ואינם מגנים דיים על זה הנמצא בהם פנימה . " שאלת הזהות העצמית מלווה כצל את מקצוע הייעוץ החינוכי בישראל מיום היוולדו . ספר זה מבקש לאתגר את המנהיגות המקצועית באקדמיה ובמשרד החינוך , את הסטודנטיות והסטודנטים שנמצאים בתהליך ההכשרה המקצועית ואת היועצות והיועצים במערכת החינוך – ולהניע אותם לבחון בקפידה את זהות המקצוע בכלל , ואת זהותם האישית המקצועית בפרט . היכן מצוי הייעוץ החינוכי בישראל בעת כתיבת ספר זה , בשלהי חורף , 2013 במסעו המייגע ממעמד של " עיסוק" למעמד של " פרופסיה ? " לפני למעלה משני עשורים נבחנה שאלה זאת על פי חמשת הקריטריונים המאפיינים מקצועות : ( א ) קיומו של בסיס תאורטי שיטתי ; ( ב ) סמכות מקצועית ; ( ג ) עצמאות פרופסיונלית ; ( ד ) קוד של אתיקה מקצועית ; ( ה ) תרבות מקצועית . ( Torstendahl , 1990 ) המסקנה של בחינה זאת הייתה כי " הייעוץ החינוכי בישראל נמצא בתהליך רציף של התרחבות , ובתהליך איטי – אם בכלל – של התמקצעות" ( ארהרד ודשבסקי , . ( 27 : 1999 לנוכח המסקנה כי הייעוץ מצוי ברמה המוגדרת כסמי-פרופסיה , הוצגה אז , לפני יותר מחצי יובל שנים , השאלה 1 על מנת לתת ייצוג לשני המינים אני משתמשת בספר זה לסירוגין בזכר / נקבה .
|
|
|