|
|
Page:11
תלמיד חכם כמנהיג ציבור במשנתו של רש"י אברהם גרוסמן רש"י לא הקדיש דיון שיטתי ומגובש לתיאור השקפת עולמו . לא ייפלא אפוא , שנושא זה תפס מקום מועט בלבד בעולם המחקר . אף על פי כן , בין השיטין של פירושיו למקרא ולתלמוד טמונים יסודות חשובים המאפשרים להכיר את השקפותיו בתחומים שונים של חיי הרוח והחברה . את דבריי להלן אייחד לסוגיה שחשיבותה רבה גם לחקר דמותו של רש"י , והיא חובותיו של תלמיד חכם בהרבצת תורה ובהנהגת הציבור . לדעת רש"י , זכות גדולה היא לאדם שנעשה תלמיד חכם , ואולם זכות זו מטילה עליו חובות כבדות . חובות אלה כוללות שישה נושאים עיקריים : הרבצת תורה ברבים ; פעילות ספרותית על פי צורכי השעה ; חינוך התלמידים ליצירה ; חיזוק ברכיים כושלות ; השכנת שלום בין הבריות ; הקפדה על יושר אישי ועל מידות טובות . המקורות הנדפסים אינם מאפשרים לגלות את כל החובות הללו . מקצת המקורות הרלוונטיים שונו או הושמטו בעטייה של הצנזורה הנוצרית , וניתן לגלותם בכתבי יד בלבד . במיוחד אמורים הדברים בפירושו של רש"י לספר דניאל . מבחינה עקרונית אין חידוש בדבריו . החובות הללו מצויות בספרות חז"ל . ואולם המשקל שנתן להן רש"י והעדפתן על חובות אחרות וקשירתן בדרך מלאכותית לכתובים מלמדים על מקומן החשוב במשנתו . על כל פנים , כמעט כל החובות הללו קשורות במציאות ההיסטורית של זמנו של רש . "י הרבצת תורה ברבים הוראת תורה לרבים היא חובה בסיסית המוטלת על כל תלמיד חכם ואין הוא בן חורין ליבטל ממנה , אלא אם כן יש מרביצי תורה אחרים במקומו העושים מלאכתם באמונה . על כל פנים , אין די בהרבצת תורה ברבים . חובה זו כוללת גם הדרכה מסורה ומתמדת של הבריות ללכת * לפרופ' שמעון שוורצפוקס , שהרים תרומה רבת ערך לחקר מפעלו הציבורי של רש"י ולחקר יהדות צרפת בימי הביניים . 1 ראו א' גרוסמן , רש"י , ירושלים תשס"ו , עמ' 16 ואילך , ושם בעמ' 16-166 דיון מתודי בחקר השקפת העולם הטמונה ביצירתו של רש"י . על מעמדם של תלמידי חכמים במשנתו של רש"י ראו שם , עמ' 45 - 50 . נושא דיוננו כאן לא נדון שם . ראו משנת אבות ב , טז .
|
|
|