|
|
Page:ז
פתח דבר שלושים שנות שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל ( 1917–1948 ) היו התקופה המכוננת בהתפתחותו של חלק ירושלים היהודית שמחוץ לחומת העיר העתיקה . מאוכלוסייה יהודית של פחות מ 20 , 000 נפש , בתום המשבר הקשה שעבר על העיר לאחר מלחמת העולם הראשונה , הגיעה האוכלוסייה היהודית בירושלים , בפרוץ מלחמת העצמאות , לכדי 100 , 000 נפש , כש 98 % מהם התגוררו בשטח החדש שמחוץ לחומות והם מנו כשישית מכלל האוכלוסייה היהודית שישבה אז בארץ ישראל כולה . יוצא אפוא שמשכונות יהודיות בודדות וממקבץ של כמה שכונות יהודיות נוצר רצף עירוני יהודי רחב שהשם ירושלים היהודית החדשה הוא השם היאה לו . המונח ירושלים היהודית החדשה הוא מונח שהוחל לעשות בו שימוש כבר בתקופת המנדט הבריטי . זאת בעיקר בעקבות התכנית של " ועדת פיל " הבריטית מ , 1937 שהציעה כי בחלק מארץ ישראל תוקם מדינה יהודית , אך ירושלים כולה ואזור נספח לה ימשיכו להיות שייכים לשלטון המנדט הבריטי . בעקבות זאת הציעה הסוכנות היהודית כי ירושלים היהודית החדשה תצורף למדינה היהודית אם תכנית " ועדת פיל " אכן תוגשם . על עניין זה ועל אופייה ומהותה של ירושלים היהודית החדשה כפי שגדלה והתפתחה בתקופת המנדט , אדון בפירוט בפרק הסיכום של הספר . בספר הזה אני מבקש ללכת בדרך גאוגרפית היסטורית של לימוד הגידול וההתפתחות של חלק זה של העיר ושל המעמד המיוחד שהגיעה אליו בתקופת המנדט ולשחזר ולנתח אותו . ירושלים היהודית החדשה לא נבנתה ולא תוכננה כיחידה בפני עצמה . השלטון הבריטי , שעסק הרבה בתכנונה הכללי של העיר ובשימורה ההיסטורי של העיר העתיקה וסביבתה , לא קבע רבות בהתפתחות הכללית של חלק זה של העיר , חוץ מחוקי בנייה ותכנון מקומיים שעליהם הקפיד . גם התנועה הציונית לא תכננה את ההתפתחות הכללית של ירושלים היהודית בתקופת המנדט . ירושלים היהודית החדשה קמה ונבנתה בידי האוכלוסייה והחברה היהודית שחיה בה והגיעה אליה . זו בנתה את העיר בדרך של שכונה אחר שכונה , גוש עירוני אחר גוש עירוני , שכולם יחד הלכו והצטרפו לכדי ישות יהודית אחת . הספר צועד מהפרט אל הכלל . מהאנשים , מהבתים , מהרחובות , אל השכונות ואל החלק היהודי של העיר כולה . באמצעות לימוד השכונות שנבנו וגדלו בעיר בתקופת המנדט , שחזור הרחובות והבתים שהיו בהן באותה תקופה , ציון שמות בעלי הבתים והמשפחות שהתגוררו בהם , אני מבקש לספר את סיפורו של החלק היהודי החדש של העיר ירושלים שצמח , התרחב והתבסס בשלושים שנות השלטון הבריטי בארץ ישראל . הספר יוצר מאגר מידע נרחב ומפורט , מרשים ומדהים , אך מאחוריו עומדת גם תזה , השקפה , רעיון , הבאים לומר כי בתקופת המנדט הבריטי קמה ונוצרה , בירושלים שמחוץ לחומות , עיר יהודית חדשה , עיר ציונית ישראלית מתקדמת , בעלת גוון מיוחד משלה – גוון ירושלמי . החומר הרב המצוי בספר ומאגר המידע המפורט שבו מעמידים תשתית בסיסית וחשובה למחקרים נוספים על העיר ירושלים בתקופת המנדט . הוא יכול להעלות רעיונות רבים למחקרים בהיסטוריה תרבותית וחברתית של העיר בתקופה זו , החיוניים להבנה מחודשת של תהליך התפתחותה לא רק של ירושלים היהודית , אלא גם של כלל הישוב העברי בארץ בתקופת העת החדשה . שפע הלוחות של הבתים והמשפחות היהודיות בשכונות העיר השונות , המובאים בספר לאחר כל שכונה או מקבץ של שכונות , אמנם מכבידים על רצף הקריאה והעיון בו , אך הם המסד הבסיסי שלו ועל
|
|