sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:13

הסיפור משקף אפוא מעשה שהיה במציאות , ויש בו גרעין היסטורי . אולם היוצרים התברכו גם בכישורים אמנותיים , שהובילו אותם לקשט את יצירותיהם בעיטורים ספרותיים ואגדיים . אם כן , הגרעינים ההיסטוריים שולבו , ובעצם נטמנו , במעטפות דמיוניות שפיתחו היוצרים סביבם . לפי הגישה המסורתית , המעטפות האלו נתפסות במכשולים שאפשר ורצוי לעקוף , ומטרת ההיסטוריון היא להסיר את הקליפות הבדויות כדי לחשוף את הגרעינים ההיסטוריים המזוקקים . על פי שיקול דעתו החוקר מסיר מן הסיפור את כל התיאורים שנראים לו בלתי סבירים , כגון פעילות על טבעית ותיאורים אנכרוניסטיים , ומותיר את התיאורים שעוברים בהצלחה את מבחן הסבירות , כך שמתקבל סיפור המבוסס על גרעין היסטורי , מקורי ואמין . כשסיפור מופיע במהדורה אחת בלבד , עיקר עבודת ההיסטוריון המסורתי הוא בהסרת הקליפה הספרותית . ברם , כאשר סיפור זוכה למהדורות שונות בחיבורים שונים , ההיסטוריון המסורתי חייב להתמודד עם אתגר נוסף , לפי הגישה המסורתית , מעשי חכמים משקפים אירועים שהתרחשו במציאות , אך לעתים קרובות מהדורות מקבילות מביאות תיאורים שונים ואף סותרים ומנוגדים לאותו אירוע . לכן , קודם שהיסטוריון מסורתי מבקש להסיר את הקליפה הספרותית מהסיפור , הוא מברר את היחס בין מקבילות הסיפור , אם ישנן . חוקרים מסורתיים אמנם מסכימים שבירור היחס בין המקבילות חיוני לשיטתם , אך הם אינם תמימי דעים באשר לדרך הראויה לנתח את המקבילות , ובעצם נחלקים לשני מחנות : לפי מחנה אחד , כל מקבילה נחשבת עד היסטורי עצמאי ואותנטי , שמספק אשנב אל האמת ההיסטורית . לכן , מכל מקבילה בוחר ההיסטוריון את קטעי האמת ההיסטורית שהוא מאתר על פי שיקול דעתו ושכלו הישר . ההיסטוריון משמיט כל תיאור שאינו עובר את מבחן הסבירות , ולבסוף משלב יחד את כל קטעי האמת שהבחין בהם בשחזרו את הגרעין ההיסטורי ; לפי המחנה השני , לא כל מקבילה משמשת עד היסטורי עצמאי ואותנטי , משום שמקבילות מאוחרות עשויות לפתח ולעבד מקורות קדומים ולהוסיף פרטים וקישוטים ספרותיים . על כן המחנה השני מעדיף לדלות תחילה את הסיפור המקורי מן המהדורה הקדומה ביותר בלבד , או לחלופין , מן המכנה המשותף של כל המקבילות . לאחר שהחוקרים המשתייכים למחנה השני קובעים את מתווה הסיפור המקורי על פי המהדורה הקדומה ביותר או על פי המכנה המשותף , הם מסירים את מאפייניו הבלתי סבירים וקובעים שהנותר הנו הגרעין ההיסטורי ותיאור אמין של אירוע שהיה . נ דוגמה טובה למחלוקת המחקרית הזו אפשר למצוא במחקרים קודמים שניסו להתמודד עם המהדורות השונות של סיפור יציאתו של רבן יוחנן בן זכאי מירושלים בשעת המצור שהטיל אםפסיאנוס . בנתחו את המקבילות הדגיש אברהם שליט שוב ושוב את חשיבות המכנה המשותף )' ידיעה זו משותפת לכל המקורות ואין ספק , שעובדה היסטורית לפנינו ; ' 'כל המקורות תמימי דעים' [ נבואותיהם , עמ י תכט , [( אבל לאמיתו של דבר , שליט שילב בין המקבילות , ובכך יצר

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help