|
|
Page:13
ביגוד ואופנה בעידן המודרני ליפובטסקי מחלק את ההיסטוריה של האופנה לכמה שלבים בסיסיים השלב האריסטוקרטי , שהחל כאמור במאה הארבע עשרה ; השלב המודרני הדמוקרטי , שהחל באמצע המאה התשע עשרה t שלב "האופנה הפתוחה , " שהחל בשנות השישים של המאה העשרים . בשלב המודרני כלולים אופנת העילית - ( haute couture ) על מעצביה "הכוכבים" ותפישתה הרואה באופנה אמנות - וכמו כן הבגדים המוכנים מראש , המיוצרים בייצור תעשייתי . הייצור התעשייתי של בגדים , תקשורת ההמונים והדינמיות של סגנון החיים המודרני אפשרו ליותר ויותר בני אדם באוכלוסייה המערבית לרכוש לעצמם ביגוד אופנתי . הפשטה סגנונית , שניכרה בבגדי הגברים מאז ראשית המאה התשע עשרה , השתלטה גם על בגדי נשים מאז שנות העשרים של המאה העשרים . ליפובטסקי רואה בפשטות הצורנית הגוברת , המאפשרת ייצור תעשייתי ועותקים זולים של דגמי אופנת העילית , חלק מתהליך ארוך טווח של דמוקרטיזציה של האופנה . אף על פי שהבחנה מעמדית באמצעות לבוש הוסיפה להתקיים , האופנה המודרנית התאפיינה בהומוגניות חזקה מזו שאפיינה את השלב האריסטוקרטי ושיקפה את איךאל השוויון הדמוקרטי . אחרי מלחמת העולם הראשונה חלו התפתחויות רבות בתעשיית הבגדים המוכנים מראש : התרבות האוכלוסייה , התעסוקה והמשכורות העולות , צורות חדשות של תחבורה והפצה , התפתחויות בתחום הייצור ( כמו שימוש גובר בסיבים מלאכותיים ) ושיטות חדשות של שיווק . אם בעבר נלבשו הבגדים עד שהתבלו ונקרעו , הרי בחברת הצריכה המודרנית נזרקו הבגדים ברגע שיצאו מן האופנה - דבר שהגביר את הביקוש האינסופי לבגדים חדשים על פי אופנות חדשות . אופנת העילית שימשה משקל נגד לתיעוש הגובר ונעשתה תחום אקסקלוסיבי נדיר , שבו הבגדים נתפרים במיוחד עבור לקוחות פרטיים . בשל שינויים כלכליים וחברתיים נעשתה האופנה של המאה העשרים נגישה יותר ומעמדית פחות . אם בעבר שיקפו הבגדים בראש ובראשונה זהויות של דרגה ומקצוע , במאה העשרים התחזק היומיום , כיצד אנשים מתלבשים באירועים שונים וכיצד הם חווים את האופנה , מפרשים אותה ודנים בה . ' מחקר זה אינו רואה בבגדים שפה לכל דבר , אך מכיר ביכולת התקשורתית הבלתי מילולית הטמונה בביגוד . לפיכך הוא מבקש לבדוק את המשמעויות התרבותיות השונות של הביגוד הישראלי בראשית המדינה ! מה היו האידאלים שעוצבו במודע בדפוסי הביגוד המקומיים ומה היו הערכים הבלתי רשמיים שהשתקפו בהם . התעודות ההיסטוריות המשמשות את המחקר כוללות הן מקורות חזותיים והן טקסטים מילוליים שונים . 34 מטרתו לשחזר את שלבשו הישראלים בנסיבות שונות ואת האופן שבו חשבו , דיברו וכתבו על הנושא . הוא בוחן את הביגוד והאופנה הישראליים , הן בהיותם רעיונות שנוסחו במילים והן בהיותם מנהגי יומיום בלתי מילוליים .
|
|