|
|
Page:12
הבחנה בין אופנה לבין ביגוד אינה כופרת בכך שגם לביגוד בלתי אופנתי יכולים להיות צדדים הבעתיים וסמליים . בכל חברה ובכל תקופה משמשים בגדים מעל ומעבר לתפקיד הביולוגי הבסיסי של הגנה על הגוף , והם יכולים לספק ביטוי אישי ולסמן הבחנה מעמדית . הפילוסוף רולאן בארת' מציע "לקרוא" בגדים כמו שפה ומנתח אופנה ניתוח סמיוטי שאינו מבוסס על הבגדים עצמם אלא על הטקסטים המלווים צילומי בגדים בעיתוני אופנה . 16 רוב החוקרים ממתנים גישה זו וגורסים שביגוד הוא אכן מעין שפה , אך זו איננה שפה ברורה אלא שפה דינמית ומורכבת , היכולה לתמוך במילים ולאששן , אך לא להמיר אותן . לשיטתם אופנה אינה נושאת מסר ישיר אלא היקשים מרומזים בלבד , וביגוד הוא מערכת סמיוטית בעלת קוד נמוך , המסוגלת לפעול רק בתחום מצומצם . מאחר שאין חוקים אמינים או קבועים כדי לפענח בגדים , הם נתונים למגוון רחב של השערות וניחושים . אפילו בתוך תוכה של אותה חברה ממש אפשר לפרש בגדים באופנים שונים על פי הקונטקסט המשתנה שבו הם מופיעים . האנתרופולוג גרנט מקרקן טוען שדווקא העמידה על ההבדלים המהותיים בין בגדים לבין שפה היא היכולה להועיל למחקר . הוא גורס שבגדים מאופיינים ב"אוצר מילים" מוגבל , ולכן קשה לפענחם . הביגוד , שלא כמו השפה , הוא קוד שמרני שאינו מאפשר יצירה של מסרים חדשים או מורכבים , אלא רק משקף ומאשש מסרים הקיימים מכבר על ידי שילובם החזותי בתוך חיי היומיום . ואולם הכוח התקשורתי של הבגדים טמון דווקא בהיותם מעורפלים ועקיפים מן השפה : הדבר מאפשר לסמן בעזרתם מסרים אשר לא יאה או לא כדאי לבטאם באופן מילולי . במקרים מסוימים בגדים יכולים להתפרש בקלות יחסית , למשל מדים או בגדים המזוהים על נקלה עם מקצוע מסוים . גם האופנה יכולה להעביר מסרים כלשהם , אם וכאשר מעצביה חשים בשינויים המתחוללים בחברתם ונותנים להם ביטוי באופן חזותי בעיצוביהם . יש הקובלים על שהמחקר האקדמי אינו תופש את הצדדים החומריים , החזותיים והמעשיים של האופנה . כנגד הטענה שבגדים יכולים לתקשר רק באמצעות ההסבר המילולי המתלווה אליהם , חוקרי אופנה גורסים שבגדים יכולים לעורר תגובה כלשהי גם ללא כל תיווך מילולי . נדרשת הבחנה בין חוקי השיח המילולי לבין "היגיון המעשה" החולש על התנהגות היומיום . כאשר הגוף עצמו מעוצב חברתית ונעשה מכשיר לביטוי ותקשורת של ערכים תרבותיים " ) הגפנה embodiment , " בלעז , ( הדבר מתרחש בתחום החווייתי ולא בתחום ההגותי . הזנחה של הפן הפיזי והמוחשי של הביגוד והדגשה יתרה של תיאורים מילוליים של האופנה עלולות לפיכך להוליך את ההיסטוריון שולל : הוא עלול להתעלם מהכוח הבלתי מילולי של המוצרים ולא להבחין בפערים המתגלעים לעתים בין המישור החזותי לבין זה המילולי . מחקרים על האופנה ברייך השלישי ובברית המועצות , לדוגמה , חושפים פערים משמעותיים בין תצלומי אופנה שהופיעו במגזינים לבין הטקסטים הפטריוטיים והדידקטיים שליוו אותם . 22 שילוב של מקורות חזותיים ומילוליים והתמקדות במה שנכתב ובמה שנעשה כאחד יכולים לגלות כיצד הביגוד והאופנה משתלבים בחיי
|
|
|