|
|
Page:10
מחקר זה מאמץ את הגישה המייחדת את המונח "אופנה" למכניזם מסוים שהתפתח במערב מאז סופה של המאה הארבע עשרה " . הפילוסוף ז'יל ליפובטסקי טוען שאי אפשר להסביר את שינויי האופנה התכופים רק על יסוד תחרות בין מעמדית . הוא גורס שהאופנה הופיעה לראשונה בקרב האצולה המערבית , כאשר שינוי שרירותי ומהיר בסגנון הלבוש נעשה לתופעה עקבית וקבועה . ליפובטסקי רואה באופנה תביעה אוטונומית לספק חידוש בלתי פוסק . הופעתה של האופנה במערב במאה הארבע עשרה מסמלת , לשיטתו , פרדה מן התפישה המסורתית : החידוש נחשב כעת כערך חיובי , והאופנה ביטאה ואיששה את היכולת והזכות של בני אדם להשתנות תמיד . עד המאה השבע עשרה נותרה האופנה פריבילגיה אקסקלוסיבית של האצולה , ומאז ואילך הלכה והתפשטה , תחילה בקרב בני המעמד הבינוני ובהמשך בקרב מעמד העובדים . אירופים שתרו את העולם הבחינו שאופנה היא תופעה ייחודית למערב . צרפתי שטייל בפרס ובהודו במאה השבע עשרה , לדוגמה , כתב שאנשי המזרח "תמיד לבושים באותו האופן , " ובמאה התשע עשרה הבחינו האירופים שהאופנה אינה קיימת בחברות עניות " . כלומר ביגוד הוא תופעה אנושית אוניברסלית ועל זמנית , ואילו אופנה היא תופעה היסטורית מערבית . אופנה היא צורת לבוש המשתנה ללא הרף . תהליך זה נגיש לקבוצות מסוימות בחברה , ומובילים אותו "מכתיבי סגנון" למיניהם , כמו החצר המלכותית הצרפתית במאה השבע עשרה או מעצבי האופנה הבכירים במאה העשרים . שינוי סגנוני מהיר ותמידי הוא עקרון המפתח של האופנה , והוא המבדילה מדפוסי לבוש אחרים . חשוב לציין שגם במקום ובזמן שאופנה נהוגה צורות לבוש אחרות מוסיפות להתקיים לצדה , לא רק בקרב מי שאינם יכולים להצטרף אל מנגנון האופנה מסיבות כלכליות , אלא גם באמצעות בגדים בעלי תפקידים טכניים , דתיים ואחרים . אף במקום ובזמן הנתונים להשפעות האופנה , גורמים נוספים ( כמו הכנסה , מעמד , מין , מוצא אתני , גיל , מקצוע וצורת הגוף ) משפיעים לצדה על סגנונות הלבוש ודפוסיו . האופנה עצמה משלבת מקצב פנימי של שינוי מתמיד עם השפעות חיצוניות - תעשיית ההלבשה , המבנה החברתי , הסביבה האתית והאסתטית , אירועים פוליטיים וכלכליים . האופנה אמנם מושפעת מכוחות חיצוניים , אך אלה אינם מכתיבים 1 אותה . היא מתרחשת למען עצם החידוש האסתטי , ושינוייה הצורניים מגיבים על סגנונות קודמים או על סגנונות מתחרים , באופן ישיר ומובהק יותר מכפי שהם מגיבים על השפעות חוץ אופנתיות . יי מבקרים תרבותיים המתנגדים לגישה "אירופוצנטרית" אינם סבורים שהאופנה היא תופעה מערבית ייחודית , אלא טוענים שהאופנה קיימת בשלל תרבויות . אולם אופנה איננה שינוי בסגנון הלבוש גרידא . אמנם בכל קבוצה חברתית , בכל מקום ובכל זמן , שורר סגנון לבוש נפוץ , ואולם השינוי הסגנוני המתמיד המאפיין את האופנה הוא תופעה ייחודית שהחלה להתרחש בחברה המערבית מן המאה הארבע עשרה ואילך . האופנה משתנה בקצב מהיר , ושינוייה התדירים אינם נובעים ממניעים מעשיים תועלתניים אלא בעיקר משיקולים
|
|