|
|
Page:12
בשנים - 1937-1948 בעקבות זאת דומה שמצב החפיפה היחסית בין קבוצה לאומית ליחידה טריטוריאלית הפך , לתקופת מה , למאפיין של קבע במציאות הגאו תרבותית באזורים רב לאומיים לשעבר . על רקע זה יכול היה עקרון המיזוג בין מוסדותיה של מדינה ללאומיות ייחודית אחת להיתפס כגילוי הנורמטיבי וה"טבעי" של הלאומיות המודרנית , ואילו רעיונות בדבר מיסודה של הרב לאומיות בחבל ארץ אחד עשויים היו להיראות כחריגה מן הנורמה ובבריחה מן המציאות לתחומי האידיוסינקרטי והאוטופי . ואולם בזמנן של אגודות "בר כוכבא " הפראגית ו '' ברית שלום " הירושלמית , כאשר הטרוגניות לאומית מובהקת אפיינה מעל לכול את ההווי האתני התרבותי במזרח מרכז אירופה ובמזרח התיכון , דווקא דגם מדינת הלאום המבוסס על חתירה לחפיפה חד חד ערכית בין לאום לטריטוריה היה , לאמתו של דבר , בבחינת תבנית אוטופית . לעומת זאת , דגם מדינת הלאומים , ומודל המדינה הדו לאומית בארץ ישראל כמקרה הפרטי שלו , היו קרובים בהרבה למציאות הממשית . ואולם , המאה העשרים הייתה עידן של מימוש האוטופיות החד לאומיות , על אפה ועל חמתה של המציאות הרב לאומית , אם כי לפרקי זמן קצובים . ספר זה מבוסם על עבודה לשם קבלת תואר דוקטור שנכתבה בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת חיפה בהנחייתה של פרופ ' יפעת וייס , היום ראש בית הספר להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים . בשורות הבודדות העומדות לרשותי כאן לא אוכל למצות ולו שמץ מאותה חוויה אינטלקטואלית נדירה שנזדמן לי לחוות כתלמיד של פרופ ' וייס . מרגע שהעליתי בפניה את הכיוון המחקרי הראשוני של עבודתי נתנה פרופ ' וייס אמון מלא בדרכי , עודדתני לחיפוש אינטלקטואלי מתמיד , האירה את עיני בתוכנות חדות שלא אחת הותירו בי התלבטויות עמוקות , אתגרה את מסקנותי בהערות של ביקורת בונה וסייעה בידי לחדד את טיעוני המרכזיים . היה זה אפוא בראש ובראשונה דו שיח מחקרי מתמיד , שפרותיו ניכרים לאורך החיבור כולו , ועל כך אני מודה לה , למורתי היקרה , מעמקי לבי . אני אסיר תודה לפרופ ' אוטו דב קולקה מן האוניברסיטה העברית בירושלים . אינטלקטואל יהודי צ'כו גרמני מן המדרגה העליונה , שקשה להפריז בממדי בקיאותו בהיסטוריה האירופית בכלל ובתולדות המחשבה והתרבות בפראג הגרמנית היהודית הצ ' כית בפרט , ניהל עמי פרופ ' קולקה שיחות רבות מספור על נושא הספר , ובמהלכן העמיק לאין ערוך את הבנתי ביחס לסוגיות יסוד בתולדות היחסים הבין אתניים והבין תרבותיים בבוהמיה ובמורביה . הוא אף קרא בקפידה את אחד הנוסחים הראשונים של כתב היד והעיר הערות מעמיקות ורבות ערך , אשר תרמו תרומה של ממש לעיצובו הסופי של הספר . חוב עצום חב אני לפרופ' ישראל ברטל , החוקר הדגול של ההיסטוריה היהודית
|
|