|
|
Page:10
על כל פנים , התפיסה המקובלת בהיסטוריוגרפיה על אודות ציוני מרכז ומזרח מרכז אירופה והרעיון הדו לאומי בציונות , נוטה , אכן , להסביר את עמדתם של חלוצי הציונות הדו לאומית מפראג כגילוי , או כתוצר לוואי של שאיפה של קבוצת אינטלקטואלים אידאליםטים להימלט מהוויית חיים ממשית שבסביבתם הקונקרטית אל עולמם של אידאות מופשטות , עקרונות מוסר אוניברסליים , תבניות מדיניות אוטופיות , וחוויות רוחניות מיםטיות . מאלף לציין , כי המגמה לתפוס את רעיון הדו לאומיות כחריג ובמנותק מן המציאות בת זמנו , וכן לראות את הוגיו ודובריו כ"דמויות אידיוסינקרטיות" משהו , כפי שהוגדרו לא מכבר בהקדמה לקובץ המחקרים החדש על אגודת "ברית שלום , " הולכת ומתעצמת במחקר . הדבר בולט בייחוד לאחרונה , ככל שאופייה הדו לאומי של מציאות הקיום הישראלית הפלשתינית בת זמננו מעמיק יותר ויותר . אופן ייצוג "אוטופי אידאליסטי" ממין זה של יוצאי "בר כוכבא " ב " ברית שלום" מקבל משנה חיזוק משני דימויי עזר בסיסיים : אחד מהם מתייחם לדפוס התנהלותם החברתית התרבותית של ברגמן וחבריו הציונים הדו לאומיים להבא לנוכח הסביבה הלא יהודית בתקופתם הציונית המוקדמת בפראג ; ואילו האחר נוגע למעמד רעיונם הדו לאומי ביחס למגמותיה המקובלות של הלאומיות המדינית בזמן ובמרחב של התגבשות ציוניותם ודו לאומיותם . הדימוי הראשון מתאר את הבולטים שבציוני " בר כוכבא " בתור מי שגדלו והתעצבו במעין בועה תרבותית גרמנו צנטרית , ואף הוסיפו להיצמד אליה לאחר שהיו לציונים , על אפו ועל חמתו של הרוב הלאומי הצ ' כי בעיר הולדתם . משמע , על פי דימוי זה הופעל אצל אנשי חוג "בר כוכבא " מנגנון ההתכחשות לדברים כהווייתם כבר בשלב מוקדם למדי של הקריירה הציונית שלהם , כך שאין לתמוה על שה '' פנטסיה" הדו לאומית עתידה הייתה לקנן במוחותיהם דווקא . הדימוי השני מציג את רעיון המדינה הדו לאומית כסטייה חדה מן הדגם הנורמטיבי כביכול של התפתחות הלאומיות הפוליטית במזרח אירופה ובמזרח מרכז אירופה בכלל , ושל התנועה הלאומית הציונית בפרט . ודוק : ביסוד הציונות הדו לאומית , כגון זו של יוצאי "בר כוכבא " ב"ברית שלום , " עמד עקרון ההפרדה בין לאומיות למדינה , שנועד לאפשר קיום משותף של מספר קיבוצים לאומיים במסגרת מדינית אחת . מנגד , ברוח הגדרתו המפורסמת של ארנםט גלנר לתופעת הלאומיות , שעדיין מקובלת על דעת רבים מאוד מבין חוקרי הלאומיות המודרנית ורוב ההיסטוריונים של הלאומיות הציונית , נהוג באורח טבעי לזהות את הממד הפוליטי של הלאומיות והציונות עם השאיפה לממש עקרון שונה בתכלית - הלוא הוא , כניסוחו של גלנר , העיקרון שעל פיו "היחידה הפוליטית צריכה להיות חופפת ליחידה הלאומית , " קרי עקרון מדינת הלאום . 2 גורדון , "פתח דבר : אגודה , אישים ורעיון , " עמ' . 9 3 גלנר , לאומים ולאומיות , עמ ' . 15
|
|