|
|
Page:11
בגרסת רות רבה ( 2 )* מסופר כי דוד פונה לקב״ה ומבקש לדעת מועד מדויק של יום מותו , ( B ) אך כל שנמסר לו הוא שימי חייו הם שבעים שנה ושמותו יתרחש בשבת . דוד מבקש להקדים או לאחר את יום מותו , ובלבד שלא ימות בשבת , אך נענה בסירוב . ( C ) הנרטיבה באה אפוא לאשש את הרעיון הקשור לפסוק שבקהלת , לאמור : לא ניתן לקצר את חייו של דוד ולהקדים את יום המוות אפילו ביום אחד , לפי שחיי אדם בעולם הזה הם תקופה של עשייה שברוח , שאינה מתאפשרת עוד בעולם הבא , ועל כן אין לצמצמם . לשון המדרש משקפת רעיון זה בתשובת הא ל לדוד : ״חביבה עלי תפילה אחת שאתה עומד ומתפלל לפני מאלף עולות״ ( C ) ( אין ספק שיש כאן גם ביטוי לניגוד שבין תפילה שבדיבור למעשה קרבן . ( ברם גם לדחות את מותו של דוד ביום אחד אי אפשר משום שאין לפרוץ את הגבול בין מלכות דוד , שכבר נקבעה קצבתה , לבין מלכות שלמה בנו . עם מותו של דוד מתעוררת בעיה ביחס לטלטול גווייתו בשבת למקום מוצל מחשש שמא יירקב הגוף עד לקבורה בצאת השבת . ( G ) ( יש מפרשים כי דוד ידע בעיה זו שתיווצר עם מותו בשבת , ומפני זה ביקש מידי הא ל לשנות את תאריך פטירתו . ( חכמי הסנהדרין עולים אל שלמה לביקור של כבוד וניחומים , ושלמה נועץ בהם כיצד יש לפתור את הבעיה הנזכרת ושואלם כיצד יגן על גופת אביו מפני החמה . באותו הקשר עולה השאלה מה יעשה בכלביו המורעבים וכיצד יספק להם את מזונם בשבת , שהרי עניין זה כרוך גם הוא באיסור טלטול . ברקע הדברים האלה ובלא לומר זאת מפורשות משתמע חששו של שלמה מפגיעתם הרעה של הכלבים בגוויית אביו המוטלת בגן ביתו , ומכוח חשש זה הוא תר אחר אמצעי להשקיט את רעבונם . תשובת החכמים ממחישה באופן פרגמטי את משמעות הפסוק מקהלת על נבדלות הכלב החי מן האריה המת ומורה כי אף שדוד , מלך גדול ונכבד בחייו ( דימוי האריה , ( הנה במותו ערכו פחות מן הכלב החי . יתר על כן , פגר חיה מותר לטלטלו בשבת לצורך האכלת הכלבים החיים , ואילו גוויית אדם , ואפילו מלך , אסורה בטלטול . אמנם בניסיונו לשמור על כבוד אביו מבלי להפר את ההלכה מוצא שלמה פתרון יצירתי : הוא מבקש שיניחו על גופת אביו כיסוי של בד . הטקסט מציע גם אפשרות נרטיבית חלופית , על פיה שלמה מזמן את הנשרים שיסוככו בכנפיהם על גוויית המלך . עוצמת התמונה של הנשרים הסוככים על הגופה בכנפיהם ניכרת בהתפתחות הגרסאות – היא שבה ומופיעה באותן גרסאות שהסתמכו על גרסת רות רבה . ( 27 * , 22 * , 21 * , 19 )* הנשר מתאים ביותר לתפקיד שיועד לו בסיפור , לחפות על גופת המת , לפי שמוטת כנפיו ארוכה ביותר . הקריאה לנשרים היא מוטיף טעון בפני עצמו – המדרש עושה שימוש במסורות המייחסות לשלמה ידיעה של שפת החיות , ובפרט באלה המספרות על תפקיד הנשרים במלכות שלמה ; הנשר במקרא מואנש כדמות אב , וכך מייצג את תכונת הרחמנות ( דברים , לב , יא ; וכן ירושלמי פאה , א , א , דף טו , ע״ד . ( גרסת הבבלי במסכת שבת ( 1 )* מובאת במסגרת דיון באסור ובמותר בכל הנוגע לכבוד האדם וקיומו ( דיני חולה שיש בו סכנה או מת . ( רש תנחום דמן נוי נשאל אם מותר לכבות בשבת נר דולק עבור חולה . בפתיחת תשובתו מקדים רש תנחום דרשה ארוכה שעניינה
|
|