|
|
Page:9
המספר במרבית יצירותיו , ולהציב במרכזן אותו קול יהודי קולקטיבי . כסופרי התחייה לפניו , זנח הזז את צורת הקיום הדתית של יהדות בית המדרש לטובת עבודת הספרות ששכנה בעיניו על אותו רצף של חשיבות כמו דתית . באמצעותה ביקש ליטול חלק פעיל בבנייה מחדש של הלאום היהודי ובשימורו כתודעה קולקטיבית . העיתוי שבו פעל הזז לא היטיב עמו : תהליכי התגבשותה של חברה יהודית סביב טריטוריה , משאבים חומריים ומוסדות לאומיים בארץ ישראל הביאו כבר באמצע המאה העשרים לפיחות במעמדו של הספר העברי כמכונן קהילייה ״קוראת״ . כמו כן , בשעה שחלקה העיקרי של יצירתו ראה אור , עמדה הפרוזה של סופרי ״דור בארץ״ , זו העוסקת בחיים הילידיים של הצבר , במרכז ההתעניינות הציבורית . כאמור , פרסום ארבעת כרכי יעיש בשנות הארבעים והחמישים , ובהם סיפורה של גולת תימן בשלהי המאה התשע עשרה , זיכה את הזז בהכרה המקומית הגבוהה ביותר בערכו כסופר – בפרס ישראל הראשון ; אולם הייתה זו קנוניזציה שעיקרה פורמלי , בבחינת מלך ללא ממלכה : הזז נהנה מהכרת הממסד הממלכתי ומהערכה שעיקרה נסב על תרומתו האתנוגרפית להכרת עדת יהודי תימן . יעיש , וכך גם סיפוריו האחרים של הזז , לא זכו עד כה להגשים את ייעודם כמכונני זהות . התופעה הסגנונית הנסקרת בספר זה נבחנת על פי מהדורתו הראשונה של הרומן ( תש״ז-תשי״ב . ( גם לבחינת משמעויותיו ההיסטוריוסופיות והתרבותיות יש משקל רב יותר על רקע שנות הארבעים והחמישים מאשר בעת פרסומה של המהדורה השנייה ( תשכ״ח . ( ההפניות בספר זה הן אפוא אל המהדורה הנדפסת הראשונה , ובמקום שבו מצויים שינויים משמעותיים במהדורת תשכ״ח , יצוין הדבר בהערת שוליים . 5 המחשבה הפרוטו סטרוקטורליסטית ה״ביאליקאית״ של הזז על אודות קיומו האחדותי של גרעין הישות הלאומית היהודית , שונה בתכלית מתפיסת ה״יהודים ללא יהדות״ של ברנר . הנחת העבודה הבסיסית של הזז היא כי משימתו ככותב היא חישוף הגרעין האחדותי של התודעה היהודית על מנת לסייע בכינונה מחדש של הזהות היהודית בהווה , עם התגבשותה של חברה יהודית בארץ ישראל .
|
|
|