|
|
Page:14
השיר לפליאדה הפכה ללחם חוקה של הביקורת הצרפתית . אבל עדיין לא מצאתי ניתוח שביקש לקרוא את השיר "קריאה מדוקדקת" מהסוג שאני מציע כאן . פרק , 9 " כוחו המגי של אדי – מדומה או אמתי , " ? הוא תרגום מאמר , שהיה ניסיון ראשון שלי להתמודד עם שירתו של אחד מאלילי נעורי , המשורר ההונגרי הגדול Endre . Ady במרכז הפרק עומד שירו " קרב עם הפריץ הראש–חזיר . " בשיר זה הצבעתי על שתי מגמות " טוטליות" של שירה . דהיינו , מגמות מנוגדות הטוענות , כל אחת , למונופול גמור על נפש המגיב : הגרוטסקי והנשגב . ראש החזיר של הפריץ ו"גופו הזיפי המגעיל" שהדובר מלטף אותו מהווים את הגרעין הגרוטסקי של השיר ; הקולות הקוראים לו מרחוק ומפתים אותו אל מסעים מסתוריים במרחקים מהווים את האלמנט הנשגב . שיר זה מעומת עם שירים אחרים של המשורר , המגלמים דרגות שונות של הנשגב והגרוטסקי . מתברר שהגישה הקוגניטיבית התקבלה יפה בהונגריה שלאחר התמוטטות המשטר הקומוניסטי . המאמר ראה אור בכתב העת ההונגרי לספרות ולתרבות , Holmi וחברי המערכת גילו יחס אוהד כלפיו . סוף–סוף משהו חדש , הם אמרו , לא אינטרפרטציה מרקסיסטית ולא סימבוליסטית . גרסה מקוצרת של המאמר מופיעה בפרק “ The Grotesque as an Aesthetic Mode " של ספרי באנגלית . Toward a Theory of Cognitive Poetics כאן החלטתי לתרגם את המאמר כולו , בתוספות קלות . פרק 10 עוסק בשתי פרודיות על תופעה דידקטית אחת , השינון חסר המשמעות של נטיות שם העצם בדקדוק הלטיני והגרמני , בקטע מעליזה בארץ הפלאות , ובשיר איגיון ( nonsense poem ) מאת קריסטיאן מורגנשטרן . במקרה הראשון הפרודיה יוצרת נעימה של אירוניה טובת–לב , בשני – אפקט קיצוני של אבדן אוריינטציה ריגושית . גרעין הדיון נלקח ממאמר תגובה ארוך למאמרם של סמיואל ג'י קייזר ואלן פרינס Samuel Jay Keyser and ) ( Alan Prince על מה שהם מכנים " אטימולוגיה עממית . " גרעין זה פותח בכיוונים חדשים לצורכי הטיעון בספר הזה . במרכז השיר עומדת המילה “ Werwolf " ( זאבאיש , ( שמורה כפרי מתבקש להטות אותה על פי כללי הדקדוק הגרמני . מילה זו מורכבת מהמילים " איש" ו"זאב ; " אך לפי " האטימולוגיה העממית" היא מורכבת מהמילים " מי" ו"זאב . " המורה הכפרי מפרק את המילה ומטה את " מי" ואת " זאב" בלי לשים לב לחוסר ההיגיון שבדבר . קייזר ופרינס טוענים שהאטימולוגיה העממית הופכת מילה נדירה ומוזרה לפמיליארית על ידי הוספת סיפור–מעשה . אני , להפך , טוען שהשיר דווקא הופך מילה נדירה ומוזרה אך מובנת לאבסורדית , ומכה את הקורא בהלם של אבדן אוריינטציה ריגושית . טענה זו מסתייעת גם בהתבטאות חוץ–שירית של המשורר בדבר טיבה של הלשון . פרק 11 מתחקה אחר היסוד של אבדן אוריינטציה באופרה של מוסורגסקי , בוריס גודונוב . יסוד זה מקורו כאן בסצנות שהן גרוטסקיות לפי כל אמות המידה הספרותיות שמנינו בפרקים האחרים . אבל יש לו גם מקורות אחרים , כגון פגיעה ב"מערכת המז'ורית והמינורית , המערכת המספקת את רשת הקואורדינטות לאוריינטציה בעולם הצלילים השגור , " וכן האפקט שברברה הרנסטיין–סמית' קוראת לו " סתירת הסיגור" -anti )
|
|