sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:9

שממנו ניטלה החוויה המיסטית , בא בסופו של דבר לשרת מגמה של בניין שפה מטפיזית כללית לשם תיאורו של מאבק גנוסטי אוניברסלי בין כוחות רשע ובין האדם הנרדף הקטן האבוד . בדברי פתיחה אלה לקובץ בחרנו בדוגמה של הנובלה מכרה הקרח , אשר כותרתה יכולה להיות שם לכעין גלוסריום מטפורי של עולם ההיזכרות בזהות הקדומה ביצירתו של אפלפלד . אפשר כמובן להקים עוד מילונים מטפוריים כאלה על יסוד בחינה של יצירותיו האחרות , אך כאן דומה שהסופר העז לגעת לראשונה נגיעה קרובה ב"אש השואה" כנוסח הדברים שנדפסו על עטיפת הספר . ובאמת , מן הבחינה הפשוטה של זיהוי מקום העלילה , זמנה , גיבוריה ופעולותיהם נראה כי יצירה זו ייחודית בעולמו . חלקה הראשון מספר על ימי המצוקה בגטו , מקום אשר ממנו נלקחים היהודים בזה אחר זה באותן אקציות ידועות לשמצה אל מחנות העבודה והמוות . בחלק השני של הנובלה מתוארים ימי עבודת הפרך בבניינו של גשר על הנהר בוג , ובחלקה השלישי מסע הזוועה של פליטי המחנה אל החופש בחורף קר שמפיל בהם חללים . ואולם המתבונן בדרך עיצובם של שלושת העולמות האלה , השונים כל כך זה מזה , אינו יכול שלא להבחין בשני יסודות מרכזיים שקובעים את צורת הופעתם ביצירה . האחד – מיעוט הפרטים הקונקרטיים , במיוחד אלה הנוגעים לאימי השואה , שבהם נאחז המספר כדי לתאר את המרחב שבו נתונים גיבוריו . השני – האחיזה המועטה שיש לתודעת הגיבורים בסביבה החיצונית שלהם . שני עקרונות עיצוב אלה קובעים את אופייה הכללי של היצירה ובמידה מכרעת גם את מסריה . באשר לעיקרון הראשון : החלתו נקבעת במידה רבה לא על ידי בחינתו לעצמו , אלא על ידי השוואתו לטקסטים אחרים שמטפלים בשואה , לא טקסטים ספרותיים דווקא , אם כי גם כאלה . לעומת ספרות הדוקומנטציה המצויה היום בשפע , או לעומת יצירותיו של ק' צטניק למשל , בולטים תיאוריו של אפלפלד בכלליותם הקיצונית . נראה כי במכוון נמנע המספר מלהתעכב על פרטים שבזוועה . אין הוא מראה את פצעו של המולקה , את גופו של המעונה , אלא מספר עליו – אם לנקוט את אותה הבחנה ידועה שבין " היגוד" ו"הראיה . " בתוך הפרקים הרבים המוקדשים לימי עבודת הפרך בהקמת הגשר על הבוג , כמעט אין תיאור של מראה האנשים או עינויים כשהם לעצמם , אלא דיווח עקיף על המתרחש . עקרון עיצוב אחר נוגע לאופן מיקום התודעה המסופרת ביחס למתרחש . תודעתם של גיבורי אפלפלד בנובלה זו , כמו בנובלות אחרות , אינה מעוגנת במרחב שהיא פועלת בו , במובן הפשוט שבו מקיימים חיי הרגש והנפש יחס אינטימי של קרבה או דחייה אל הסביבה שבה מצוי הגוף . כל גיבורי מכרה הקרח עסוקים בחיי נפש , בתכנים של הזיה שנושאת אותם הרחק מן המקום הקונקרטי – מן הגיהינום הקיומי – אשר לשם הטילה אותם ההיסטוריה של עמם והביוגרפיה של משפחתם . הם עסוקים בגטו בשחזור 1 אהרן אפלפלד , מכרה הקרח , כתר , תל אביב . 1997

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help