|
|
Page:9
ראשית הגאולה היא הזעקה . הם זועקים כי הגיעו מים עד נפש . מותו של פרעה מהווה מן הסתם נקודת זמן של תקווה ועמה גם של אכזבה . המלך מת , יחי המלך החדש , ומאומה לא השתנה בעבודת העבדים . זה מייאש . אז פורצת הזעקה אך היא חסרת כתובת . כדרכם של עבדים מדורי דורות הם חסרי שורש . אבודים . אך האלוהים הוא הכתובת לאיסוף הזעקה , גם אם היא לא נשלחה ישירות אליו . הזעקה כנקודת הפתיחה לגאולת מצרים מוזכרת גם בהמשך פרשת שמות , במעמד הסנה , שבו שולח ה ' את משה להוציא את ישראל משעבוד מצרים : ויאמר ה ' ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאביו ( שמות ג , ז . ( התיאור מפי ה ' מכוון בדיוק . הזעקה של ישראל לא היתה מכוונת כלפיו . היא היתה זעקה שיוצאת מלב שבור . הזעקה הזו לא קשורה למצבם הרוחני של העם אלא לעומק כאבם . א ולם בשכתוב הסיפור במהלך הדורות הבאים משתנה הסיפור מעט . כשמשה מבקש ממלך אדום לעבור בגבולו הוא מספר להם מאין בא : וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים וירעו לנו מצרים ולאבתינו . ונצעק אל ה ' וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים ... ( במדבר כ , טו - טז . ( על פי סיפורו של משה , הצעקה הופנתה אל ה ' והוא השיב לצעקה והוציא את העם ממצרים . זהו סיפור דתי הקושר את העם העובד לאלוהיו גם בימי שעבודו . גם הדורות המאוחרים יותר , אלה שיבואו אל הארץ ויביאו ביכורים מפרי אדמתם , יספרו את סיפור הזעקה באופייה הדתי : וירעו אתנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבדה קשה . ונצעק אל ה ' אלהי אבתינו וישמע ה ' את קלנו וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו ( דברים כו , ו . ( ז -
|
|
|