|
|
Page:12
להתקבל מבלי שתהיה בכך משום סתירה , ומשמעות הדבר היא שהידיעות שלנו כולן אינן ודאיות . מתוך כך , הבסיס לכל משנה פילוסופית , תיאולוגית ומדעית , נראה לו רעוע . חשוב להבין שדקארט חי ופעל טרם פריחתו של האמפיריציזם הבריטי של לוק , יום וברקלי , שבמידה רבה נולד כתגובה למשנתו - שלו , הרציונליסטית . לכן אל לנו להתפלא על כך שמבחינתו , המדד העליון והכלי העיקרי לוודאות היה השכל , כלומר החשיבה , ולא בהכרח התצפית . מבחינתו , התצפית , באשר היא כזו , אינה מקור טוב לאמיתות ודאיות , אלא אם כן מבססים אותה עצמה כראוי ; קרי , משעינים אותה על השכל . מסיבה זו , בנסותו למצוא נקודת משען ארכימדית ודאית לפילוסופיה שלו , לא יכול היה להשתמש בתצפית . היה עליו לחפש טענה שעומדת על רגליה - שלה , כלומר אינה מבוססת על תצפית , כך שלא ניתן יהיה להטיל בה ספק . מהלך החשיבה שלו מתואר בכמה ספרים שכתב , ובכל אחד מהם המהלך שונה מעט , וגם הניסוח של המסקנה שונה בהתאם . כאן נעמוד על הקווים העקרוניים של המהלך , ועל הבדל אחד בין המקורות השונים בכתביו שישמש אותנו בדיון . המהלך הספקני של דקארט דקארט התחיל את הבירור הפילוסופי שלו בהטלת ספק גורף בכל מה שניתן להטיל בו ספק . הוא לא היה מוכן לקבל מאומה , גם לא טענות שנראות בעיניו מובנות מאליהן . הוא העלה את האפשרות ששד מתעתע בו , או שמא מחלות נפש גורמות לו להגיע למסקנות לא נכונות . בשלב הספקני הזה הוא לא מוכן לקבל שמה שהוא רואה אכן קיים , ובכלל זה גם אינו מוכן לקבל את הטענה שאלוהים קיים ( דבר שמבחינתו היה מובן מאליו . ( חשוב להבין שדקארט לא באמת אחז בעמדה ספקנית טוטלית שכזו . הטלת הספק שלו היתה מהלך פילוסופי יזום , ונועדה לחלץ בסופו של המהלך טענה ודאית שתהווה בסיס מוצק לפילוסופיה ולמדע , שדקארט לא באמת הפסיק להאמין בהם לכל אורך הדרך . כדי למצוא את הבסיס הזה הוא בחר במהלך מתודי של הטלת ספק בכל מה שניתן להטיל בו ספק . הוא חיכה לראות מה יישאר אחרי שמסלקים את כל מה שניתן להטיל בו ספק , בתקווה שכך תימצא אותה ודאות נכספת , שרק היא ראויה בעיניו להתקבל כבסיס מוצק וראוי לפילוסופיה ולמדע שלו .
|
|