|
|
Page:3
סדרת הספרים "פרשנות ותרבות" האדם הוא יש מפרש . בני אדם , יחידים וחברות , מנהלים את חייהם תוך פירוש מתמיד של מעשיהם , ערכיהם , עולמם ומכלול פעילותם . מעשה הפרשנות אינו רק נחלתם של חוקרי תרבות , אלא הוא בראש ובראשונה נחלתו של האדם הפועל בעולם והמנסה באופן מתמיד לתת פשר למרחבים השונים שבהם הוא פעיל . הפעילות הפרשנית היא אחד ממאפייניו הבולטים של הקיום האנושי . האדם כיצור חושב אינו מסתפק בעשייה ; אדרבה , עשייתו מלווה בהסבר או בהבנה של מעשיו . אמנות הפרשנות משוקעת בדרך כלל בפעילות הפרקטית עצמה , והיא איננה מוארת באורה של התודעה וההכרה השיטתית . ואולם לעתים קרובות נעשית הפרשנות למושא עצמאי ; או אז מוסטת תשומת הלב ממרחב הפעילות המעשית אל המרחב התאורטי . מעבר זה מסמן את ראשיתה של העבודה השיטתית המושקעת בפענוח , בניתוח ובתיאור של מרחבי הפעילות האנושיים , שבהם מגולמת באופן מובלע פרשנות . העבודה השיטתית הזאת היא עבודתו של התאורטיקן והיא מציינת את הפיכת הפרשנות המובלעת בפרקטיקה למומנט עצמאי . סדרת הספרים " פרשנות ותרבות" עוסקת במומנטים פרשניים . הספרים הכלולים בה עוסקים במרחב הפרשנות על מכלול היבטיו : פרשנות של טקסטים ספרותיים , פילוסופיים , דתיים ואחרים , פרשנות של תרבויות וחברות . סדרת הספרים כולה מתייחדת בניסיון להציע קריאה פרשנית חדשה ומאתגרת . * * * הספר בעקבות הפסיכואנליזה : ביקורת מגדרית פוסטמודרנית על משנתו של פרויד מציע הבנה מחודשת של הגותו של פרויד וממשיכי דרכו . זהו ניסיון להבין את עיקרי הגישה תוך עקיפת המלכודת האדיפלית שמעוררת ללא הפסק דיון קבוע במיניות . דיון זה מאפיל על ניתוח השיטה הפסיכואנליטית . הספר בוחן מחדש את הגישה הפסיכואנליטית באמצעות קריאה צמודה בכתבי פרויד . טענת הספר היא שפרויד לא ייחס חשיבות לפירוש האדיפלי . למעשה , פרויד טען שפרשנותו היא הבניה שנועדה לעורר תגובות בטיפול . הוא מציג את המודל הנוירולוגי , המבני והביהביוריסטי של כתבי פרויד כדי לתאר את מאפייני המחשבה , הרגש , הלא מודע והדחפים . מודל זה שמשמש את פרויד בתחילת דרכו חוזר ומתגלה לכל אורך כתביו . באמצעות מודל זה פרויד מנסה למצוא הלימה מבנית בין מושגי הלא מודע ומסמני התודעה . ספר זה מציע אפוא קריאה רעננה וחדשה של כתבי פרויד שלפיה השיטה המבנית
|
|
|