|
|
Page:11
עשוי להתרשם כי ספרים אינם אלא ילדים רכים המשוועים להגנה ולחסות , גבישים טהורים של רוח ואובייקטים מקודשים הצופנים את הידע והזיכרון של הציוויליזציה . בתיאטרון הקטן הזה , הממחיז חיץ בין ספרים לנסיבות כתיבתם ובין ספריות לרגעי הולדתן , מלוהקים בני האדם לתפקיד הנבלים : אלמלא מלחמותיהם היה העולם מקום טוב הרבה יותר , וספריות היו מוסיפות לחיות את חייהן בשלווה . ללא ספרים , טענה ברברה טוכמן , "ההיסטוריה נאלמת דום , היצירה משתתקת , המחשבה קופאת על מקומה , המדע מתעוות והרוח האנושית נדמית כנתונה תחת מתקפה ; ספרים הם נשאיה של הציוויליזציה , ופגיעה בהם פירושה שיבה אל הברבריות" . ( Tuchman 1981 , 178 ) לעתים אף נדמה כי ההילה המואצלת על ספרים ועל נכסי רוח מכוננת טרנספורמציה משונה ההופכת אובייקטים לישויות בשר ודם . מטמורפוזה זו , בהופיעה כצורה של האנשה , עשויה להתגלות כמטרידה מפני שהיא כוללת בתוכה , מדעת או שלא מדעת , המרה של הממשי בסמלי . במילים אחרות , לא אחת מוצגת הפגיעה בספרים כמעשה מזעזע כל כך עד שאנו עלולים לשכוח כי היא עצמה סרח העודף של פגיעה , לעתים מחרידה וברוטלית , בהמוני בני אדם . לא אחת נטען כי המאה העשרים , שהביאה לעולם את המוות המתועש והשליכה מיליוני בני אדם אל מחוץ לתחומי הסדר החברתי , המציאה גם צורות חדשות של אלימות כלפי נכסי רוח . לטענת רבקה קנות , ' ההרס השיטתי של ספרים וספריות במאה הקודמת לא היה עוד התוצר הבלתי מתוכנן של מלחמות , כיבושים ועוול פוליטי , כי אם חלק בלתי נפרד מהם : "מה שאני מכנה , Libricide נמצא בין . ל-Ethnocide ה-Genocide הוא קשור לשני המושגים הללו ומשלים אותם , בתוך ההקשר הרחב של האלימות הקיצונית של המאה . 1 ראו למשל Knuth 2003 ; Raven 2004 ; Baez 2008 . 2 לעתים משתלבת תפיסה זו עם השקפה המייחסת לספריות חשיבות מופרזת . ספרו של טימותי רייבק הספרייה הפרטית של היטלר , הבוחן את התפתחותו האינטלקטואלית והאידיאולוגית של היטלר באמצעות הספרים שהחזיק ברשותו , מספק דוגמה לכך . מסתבר כי לפיהרר הייתה ספרייה פרטית גדולה שהכילה 16 , כ-000 פריטים . חלק הארי של הספרים עסק באמנות , בארכיטקטורה , בצילום ובתורת המלחמה ; כמעט לא נמצאו בה ספרי שירה ופרוזה . רבים מהכרכים נשאו את התווית . ( Ryback 2008 , 220-218 ) “ Libris-Ex Adolf Hitler " ואולם הקצינים האמריקנים , שהיו הראשונים שבחנו את הספרים , דיווחו במאי 1945 כי מרביתם נראו כאילו לא נעשה בהם שימוש כלל ( שם , נספח , ( B וממילא אנו רשאים להטיל ספק בחשיבות שהייתה לספרים בעיצוב דמותו של היטלר ובעיצוב האידיאולוגיה הנאצית . כידוע , רבים ממנהיגי הרייך השלישי התחנכו על ברכיהם של גתה , שופנהאואר וקאנט . ( Weinreich 1946 , 24 )
|
|