|
|
Page:9
מבוא שהרי כל תאווה גובלת בתוהו , ותאוות האספנות - בתוהו הזיכרונות [ ... ] כי מהו נכס זה אם לא אי-סדר , שבו עשה ההרגל את עצמו לבן-בית עד כדי כך שהוא מסוגל להופיע כסדר ? [ ... ] כל סדר , דווקא בתחומים אלה , הוא מצב של רחיפה על-פי תהום ( ולטר בנימין , מבחר כתבים , א , עמ' . ( 107 ספרים וכתבי-יד אינם בגדר "ממון" בעלמא , אבל אם "גוף" הם , הרי לפחות נכס שיש לו תמורה . פרידריך הגדול כתב מחדש את ההיסטוריה של מלחמת שבע השנים , לאחר שמשרתו הסיק בה את התנור ; וגם תולדות המהפכה הצרפתית לקרלייל הן מעשה כתיבה שני , לאחר שהנוסח הראשון , שהיה מוכן כולו , נשרף במי לס . לא , רק המוות מוחק , ואין האש מוחקת ( פרנץ רוזנצוויג למרטין בובר , , 17 . 6 . 1924 אצל פרנץ רוזנצוויג , מבחר אגרות וקטעי יומן , עמ' . ( 322 ספרים : שוד , החרמה והגנה הספר עוסק בשלושה אירועים שהתרחשו בין כותלי הספרייה הלאומית-ציונית בירושלים בשנים : 1945-1955 מפעל "אוצרות הגולה , " שבמסגרתו הובאו לירושלים לאחר מלחמת העולם השנייה מאות אלפי ספרים של יהודים שבזזו הנאצים ; איסופם של 30 , כ-000 ספרים שהיו בבעלותם של פלסטינים במהלך מלחמת 1948 והפיכתם לחלק מאוספי הספרייה הלאומית ; ואיסופם של ספרים וכתבי יד של יהודים מתימן שהיגרו לישראל בשלהי שנות הארבעים ובראשית שנות החמישים . הצבתם של שלושת האירועים תחת קורת גג אחת היא מעשה הרפתקני : כיצד אפשר לכרוך יחד את איסוף ספרי הפלסטינים ואת כינוסם בירושלים של אוצרות הרוח שנותרו לפלטה באירופה ? ומה קושר בין שלושת האירועים זולת סמיכות שבזמן ? ברצוני לטעון כי שלושה פרקים היסטוריים אלו קשורים זה לזה בעבותות , בהציגם את האופנים שבהם הציונות ניכסה את
|
|