|
|
Page:13
פתח דבר רעיון החפירות הארכיאולוגיות בחורבת קיאפה נולד משיתוף פעולה בין שניים ממחברי ספר זה , פרופ ' יוסי גרפינקל מהאוניברסיטה העברית בירושלים וסער גנור מרשות העתיקות , בחורף של שנת . 2006 - 2005 על אף פערי הדורות ויחסי מורה - תלמיד נוצרה כימיה בינינו וזו הולידה שילוב מוצלח ומרתק של עבודת שטח ועבודה מדעית בפרויקט משותף . חורבת קיאפה משכה את תשומת לבו של סער גנור כבר שנים אחדות קודם לכן , בשנת , 2003 כשביצע במקום תצפיות חוזרות ונשנות בעת עבודתו ביחידה למניעת שוד עתיקות של רשות העתיקות . הוא אבחן נכונה כי קירות האתר אינם טרסות חקלאיות מאוחרות , וכי הם יוצרים מעגל סביב גבעה נישאה , דבר המתאים יותר מכול לביצור של עיר . כמו כן הוא זיהה נכונה כי מתחת לקירות הבולטים , הבנויים אבנים קטנות יחסית , מבצבצות פה ושם אבנים אדירות בגודלן . תצפיות אלו הבשילו לכדי שאלת מחקר מדעית : לאיזו תקופה יש לתארך את ביצורי האתר , והאם ניתן לזהות אותו עם עיר מקראית כלשהי בעמק האלה . בסיור ראשוני שערכנו בחודש פברואר , 2006 עמד גם יוסי גרפינקל על חשיבותו של האתר , על עוצמת ביצוריו ועל מיקומו הגיאו - פוליטי השולט על עמק האלה , וכעבור זמן מה החלטנו , כי כדאי לבדוק את פוטנציאל המחקר הגלום במקום זה , ואם הוא מצדיק פרויקט גדול , שבו נשקיע שנים ארוכות של מחקר וממון רב כדי לברר את צפונותיו . לפני שגמלה בלבנו ההחלטה לחפור , ביקרנו בחורבת קיאפה כמה פעמים נוספות , והמשכנו להתרשם מעוצמת הביצור , מחשיבות המיקום ו משרידי הקירות הבולטים על פני השטח וחושפים מעט מצפונותיו . כך גם עמדנו על קיומו של שער בצד המערבי של האתר . בשנת 2007 הגשנו לרשות העתיקות בקשה לחפירת בדיקה באתר , שבעקבותיה נחליט אם אכן המקום ראוי לפתח בו פרויקט מחקר רב - שנים . וכך , בשלהי חודש אוגוסט של אותה שנה התחלנו את מסענו הארכיאולוגי בעמק האלה ולא שיערנו עד כמה יהיה הוא משמעותי בעבורנו ובעבור הארכיאולוגיה של ארץ ישראל . עם קבוצה מצומצמת של סטודנטים חפרנו שטח קטן באתר , על מנת
|
|