|
|
Page:7
יהודיים . בני עמים רבים של בריה"מ , ובתוכם היהודים אשר ביקשו לחזור לשורשיהם , החלו לגלות התעניינות בהיסטוריה ובתרבות שלהם . מחקר הקהילות היהודיות שחיו בשטחי האימפריה הרוסית ובריה"מ לשעבר חודש הן בישראל והן בארצות בריה"מ לשעבר . מחקר זה הסתמך בראש ובראשונה על החומר שנאסף במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה , ה-20 וכן על תעודות שנמצאו בארכיונים ממשלתיים שהפכו עתה נגישים לחוקרים מכל העולם . מצב זה גרם למהפכה בתחום חקר הקהילות היהודיות של קווקז , גאורגיה , מרכז אסיה וחצי האי קרים , ואפשר פרסומים חדשים רבים הן בארצות האלה והן בישראל . עם זאת , יש להדגיש כי רוב המחקרים והפרסומים העוסקים בקהילות אלו בוצעו בישראל . המחקרים נעשו ביוזמתן ובתמיכתן של אוניברסיטאות ( על מכוני המחקר שבהן ) ומוסדות אקדמיים אחרים , ובראשם מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח . קובץ מאמרים זה הוא תרומה נוספת לחקר הקהילות הנזכרות והוא הפרסום הראשון של המכון לחקר עדות יהודיות של קווקז ומרכז אסיה ליד אוניברסיטת אריאל . קובץ זה כולל מחקרים חדשים של חוקרים ישראלים ועמיתיהם ממדינות אחרות , ומקיף קשת רחבה של תחומים הקשורים לקהילות הללו מימי הביניים ועד התקופה המודרנית . מרבית המאמרים בקובץ מוקדשים ליהודי אזרבייג'אן ודאגסתאן , ובעיקר ליהודים ההרריים . ביניהם מאמרם של ג' זכרייב וס' וינשטיין הפותחים בסקירת תולדותיהם של היהודים ההרריים באזרבייג'אן מראשית התיישבותם באזור ועד היום . לעדת היהודים ההרריים באזרבייג'אן מוקדש גם מאמרם של א' לוין וא' אברמוב , העוסק בסוגיות הסוציולוגיות הקשורות לעדה . מאמרו של י' מורזחאנוב עוסק בפעילותו של טור בעיתון קראחאלק שהוציאו יהודי דאגסתאן בעשורים הראשונים של השלטון הסובייטי . מאמרו של ג' סוסונוב הוא סקירה אפיגרפית של מצבות בבתי הקברות של יהודי אזרבייג'אן ודאגסתאן מן המאה ה-17 ועד המאה . ה-19 גם מחקרו של מ' בקר המסתמך על חומר ארכיוני חדש מוקדש לתולדות יהודי אזרבייג'אן אך הוא עוסק בעיקר במצבם ופעילותם הכלכלית של יהודים אשכנזים בארץ זו במאה . ה-19 ארבעה מאמרים מוקדשים לשמות , היסטוריה , ספרות והבטים דמוגרפיים של יהודי גאורגיה . על סמך חומר אנתרופונימי עשיר , מנתח ר' אנוך את צורות השמות של יהודי גאורגיה ; מאמרו של ק' לרנר עוסק בהיסטוריה חברתית של עדה זו מראשיתה ועד המאה , ה-19 וא' ניקוליישווילי מצייר במאמרו את דיוקנו של אחד הפעילים המרכזיים של העדה , הסופר הציוני הרצל בעזוב . מ' טולץ מביא במחקרו את הפרופיל הדמוגרפי של יהודי גאורגיה בבריה"מ בין השנים . 1989 1959- מתוך שלושת המאמרים המוקדשים ליהדות בוכרה שניים עוסקים בהיסטוריה . האחד , מאת ג' פוזיילוב , נותן תמונה של לימוד תורת הנסתר בקרב בני העדה ומספר על לימודי הקבלה בארץ ישראל . המאמר השני הוא פרי עבודה ארכיונית של א' קגנוביץ , שמספק מידע חדש על דמותו ופעילותו של המו"ל הראשון מבני העדה , יעקב סמנדר . מאמרה של י' רייכר עוסק בהיבטים שונים של המסורת המוסיקלית של יהודי מרכז אסיה . מאמרו של ו' צ'רנין פורס בפנינו סוגיה היסטורית חשובה , אך כמעט נשכחת – צמיחתה ופעילותה הציונית של עדת הסובוטניקים ועלייתם ארצה . עדה זו נתגבשה מצאצאי גרים רוסים ואוקראינים וישבה בקווקז . הנושא שמעלה ש' שטמפפר גרם לאחרונה לוויכוחים סוערים בעולם האקדמי . על סמך
|
|