|
|
Page:29
המתרגשת ובאה . מי שכונן את הדיאלוג החשאי הישיר עם המלך חוסיין היה דודי , ד"ר יעקב הרצוג . יעקב היה דיפלומט מחונן אשר מיזג למדנות יהודית ( היה תלמיד חכם ומוסמך לרבנות ) עם חקרנות אינטלקטואלית חובקת עולם ( הוסמך כדוקטור למשפט בינלאומי . ( בספטמבר , 1963 בהיותו סמנכ"ל משרד החוץ , היה לישראלי הראשון שנועד עם המלך חוסיין . הפגישה התקיימה במרפאתו של רופא יהודי בלונדון . יעקב הגיע אליה תחת השם ר"ד" דייויס" וחוסיין תחת השם 'צ"רלס . " הקשר שנוצר בין השניים הפך מיוחד לכשעצמו , בפרט עבור אנשים מרקע כה שונה , אך יותר מכך – הוא הפך בסיס לדיאלוג אינטנסיבי ורב שנים בין ההנהגות הישראלית והירדנית . דודי ראה בחוסיין מנהיג אמיץ , וצפה שנים מראש כי יבוא יום והלה יחתום שלום עמנו . להסכם השלום עם ירדן קדמו לא רק הדיאלוג החשאי בין ההנהגות , אלא גם מגעים מקצועיים אינטנסיביים ביותר בין שני הצבאות , שתחילתם ב . 1992 - באותה עת שימשתי כראש הזירה האחראית , בין השאר , על ירדן באמ"ן מחקר . הצטרפתי באופן קבוע למפגשיו של ראש היחידה לקישור לצבאות זרים בצה ) ל" יקל , ( ז" תא"ל ברוך שפיגל , עם עמיתו הירדני , תאל" ) לימים אלוף וראש המודיעין הצבאי ) מנצור אבו-ראשד . כקצין מודיעין נאסר עלי להופיע לפניו בשמי האמתי והזדהיתי בשם "יוני . " לימים יטען באזני אבו-ראשד כי ידע משלב מוקדם למדי את שמי וזהותי האמיתיים . ההתחלה היתה צנועה אך ככל שהתפתחה אווירה של אופק מדיני , כן הלכו מפגשינו הצבאיים וחרגו מהמתכונת המוגבלת של ועדת שביתת נשק הנועדת על קו הגבול . סדק ראשון בקרח זיהינו עת הזמיננו אבו-ראשד להיוועד עמו באוהל שהקים כמה עשרות מטרים בתוך שטח ירדן , באזור צופר . מכאן ואילך הלכו הפגישות ותכפו , והדיאלוג המקצועי בינינו התפתח לכיוונים חדשים , כולל החלפת מידע , תיאום תגובות ותחקור מתואם של אירועי גבול , בדגש על אירועי טרור , עדכון הדדי על פריסת כוחות ואמצעי תצפית בגבול וקישור בין מח"טים משני עברי הגבול . מאחת הפגישות בגזרה הצפונית נאלץ עמיתנו הירדני לחזור לשטחו דרך שטח שהיה חשוד במיקוש ישן ( בנסיבות הזמן והמקום לא היתה לו אלטרנטיבה זמינה ) וכדי שלא יעשה דרך זו לבדו , ליווינו אותו שפיגל ואני תוך סימון הנתיב לטובת החזרה . כשהתחממו היחסים החלטנו להפתיע את אבו-ראשד . מאזור הגבול הסענוהו "מערבה" ברכבו של שפיגל ולהפתעתו המוחלטת הבאנו אותו למטכ"ל בתל אביב , והפגשנו אותו עם כמה אלופים . יוזמה זו פתחה את הדרך למפגשים נוספים בין קצינים בכירים משני הצבאות . בפרספקטיבה היסטורית , אין ספק בלבי שדפוסי היחסים הצבאיים הלא פורמליים שנוצקו בשנים 1994-1992 היוו מסד חשוב ליחסים הביטחוניים שיוסדו וקיבלו חותם פורמלי בהסכם השלום ואשר מהווים אדן בילטרלי איתן עד היום . התחלה מבטיחה בעקבות פריצת הדרך בין ישראל לבין הפלסטינים " ) הצהרת העקרונות" בספטמבר ( 1993 והקמת הרשות הפלסטינית בקיץ , 1994 נפתחה הדרך למו"מ גלוי ורשמי בין ישראל לירדן . ביולי 1994 הודיעו שתי המדינות על סיום מצב הלוחמה ביניהן " ) הצהרת וושינגטון ( " וסמוך לאחר מכן נפתח המו"מ , בחום הקיץ המחניק , באוהל גדול שנבנה לשם כך על הגבול בערבה . לקמ"ן משלחת המו"מ בראשות אליקים רובינשטיין מונה סא"ל קובי חייק , ראש ענף ירדן בזירת מרכז שבראשה עמדתי . אף כי אמ"ן לא היה שותף למגעים הישירים בין המנהיגים , והיה מודע רק לחלק מתכניהם ( לחלקם התוודעתי מפי אפרים הלוי , ראש "תבל" במוסד שמילא תפקיד מפתח בדיאלוג ) - אני מאמין כי הוא מילא תפקיד חשוב במשא ומתן עצמו . זאת הן בפענוח הסביבה האסטרטגית והשפעתה על ירדן , הן באספקת מודיעין שוטף ונקודתי לנושאים ונותנים , והן בהתוויית כמה מהפתרונות . כך למשל , הפתרון הטריטוריאלי התקדימי של חילופי שטחים בערבה ( וכינון " משטר מיוחד" בשטחים מסוימים ) נולד בשולחנות השרטוט באמ"ן , בעקבות סיעור מוחות שיזם מולי רע"ן שטח במחקר , סא"ל דוד שטנר . ההתחלה היתה מבטיחה . עוד זכורים לי קבלת הפנים הנאה והתקוות שקידמו את פני הסיור המקיף שערך המחזור שלי במכללה לביטחון לאומי בירדן בשנת . 1995 במישור הכלכלי אפשר הסכם השלום כינון אזורי תעשייה מיוחדים בירדן , שתוצרתם הכוללת ערך מוסף ישראלי תיוצא לארה"ב פטורה ממכס - והיצוא הירדני לארה"ב זינק מ 15 - מיליון דולר בשנת 1997 אל למעלה ממיליארד וחצי דולר בשנות האלפיים . 20 שנה אחרי 20 שנה אחרי , יום השנה להסכם השלום עבר בקול ענות חלושה . המשטר הירדני טרח להצניעו ומפגש סגור מתוכנן בין גנרלים ישראלים וירדנים , שהיו מעורבים בבניית יחסי השלום הביטחוניים , בוטל על ידי הירדנים ברגע האחרון . היתה זו עדות נוספת לרגישות מצבה האזורי של ישראל שעה שיחסיה עם הפלסטינים מידרדרים , נוכח סביבה סוערת ועוינת ברובה . בירדן עצמה שוב צצו המאמרים המלינים על היעדר "פירות השלום . " לאמיתו של דבר , מאזן 20 שנות השלום הוא מעורב , ולצד צללים יש בו גם אורות . אמנם דעת הקהל הירדנית , שרובה ממוצא פלסטיני , עוינת את ישראל ואת השלום עמה , ושלום זה היה ונותר קר ומוצנע מן העין . ועם זאת , מפגש האינטרסים האסטרטגי הבסיסי בעינו עומד , והוא קיבל משנה תוקף אל מול הסביבה האזורית הרוגשת בשנים האחרונות ומטלטלת קשות את הממלכה . בעוד ירדן שומרת על גבול שקט ויחסים ביטחוניים יציבים וטובים , היא נהנית מתמיכה ישראלית בין השאר באספקת מים חיוניים , בהסכם הבנות לאספקת גז טבעי ישראלי ובשיתוף פעולה בתחום הסחר , המפצה על חלק מהפגיעה בסחר החוץ שלה עקב המלחמה בסוריה . אין לקחת את השלום עם ירדן כדבר המובן מאליו . על כל האוחזים בהגה והמשפיעים על קביעת המדיניות בישראל לחזור ולשנן את ערכו האסטרטגי העצום של שלום זה , להיות ערים ללחצים המופעלים עליו ולסכנות האורבות לו ולנקוט מדיניות אקטיבית לשימורו וטיפוחו . גם בכך נועד למודיעין תפקיד חשוב › . חיים הרצוג . ההיענות של ישראל לבקשת ירדן יצרה בסיס חשוב ליחסי אמון ולשותפות סמויה בין המדינות
|
|