|
|
Page:10
משולש הקסמים של קביעת המדיניות החלטת ממשלה או מדיניות ממשלתית באחת מסוגיות הביטחון הלאומי של ישראל היא תולדה של איסוף מודיעין ועבודת מטה שקדמו לה . בחינת החלטה או מדיניות כזו מצריכה בדיקה של כל השלבים בתהליך אריאל רוניס | מנהל לשעבר במגזר הערבי בשב “ כ ומחבר הספר “ אני ואחי נגד בן דודי “ לא אחת , כשבוחנת העין הציבורית באופן ביקורתי מדיניות של הרשות המבצעת בנושא מסוים , מופנית השאלה הראשונה לגופי המודיעין : האם העובדה שממשלה לא הגדירה מדיניות בנושא כלשהו , מקורה בהיעדר מודיעין מספק על התופעה ? לאחרונה עלתה התהייה האם קודם למבצע “ צוק איתן״ גופי המודיעין העבירו את המודיעין הראוי - הן מבחינת היקף הידיעות , והן מבחינת עוצמת ההתרעה בדיווח לרשות המבצעת , כדי שזו תקבל החלטה מושכלת לגבי המדיניות הנדרשת . לאורך ההיסטוריה ניתן להיווכח במקרים רבים שבהם נכשלו מדינות בנקיטת מדיניות מושכלת נוכח איום שהופנה כלפיהן . כך למשל כשלה רוסיה אל מול תוכנית הפלישה הגרמנית “) מבצע ברברוסה״ , ( וישראל הופתעה במלחמת יום הכיפורים . אולם לא רק בלחימה מול צבאות כשלו מדינות , אלא גם בזיהוי התקוממויות והתפרצויות שונות , וכן מהפכות ותהליכים פנים - מדינתיים אחרים . בלי להיכנס באופן ספציפי לנושא המנהרות ולכוונת החמאס לפתוח סבב עימות נוסף בקיץ האחרון , ראוי להטיל אלומת אור בוחנת על הדרך שעושה המודיעין מרגע צאתו מגוף האיסוף ועד גיבושו לכדי מדיניות בידי הדרג המבצע , ממשלת ישראל . ישנו משולש אשר תפקוד יעיל ומיטבי של שלוש צלעותיו אמור להביא להוצאה לפועל של מדיניות ממשלתית “ נכונה״ . צלעות המשולש הן גוף המודיעין , הגוף המגבש וממליץ על המדיניות והרשות המבצעת , המחליטה על המדיניות הנבחרת מבין החלופות המוצעות או על חלופה אחרת . גוף המודיעין : לזהות את התסיסה גופי המודיעין השונים בישראל אחראים להפקת ידיעות ותמונת מצב מודיעינית , כל גוף על פי תפקידו הייעודי . הפקת מודיעין איכותי בכל הנוגע לכוונות ופעולות של צבאות ומדינות אינה פשוטה , על אחת כמה וכמה קשה המלאכה בזיהוי מגמות ואירועים עממיים או ארגוניים . בשנים האחרונות התרבו האיומים כלפי ישראל אשר נובעים מארגונים בעלי מאפיינים של ארגון ומדינה כאחד - חמאס בדרום וחזבאללה בצפון . כן התרחשו אירועים רבים בעלי אופי של התפרצות עממית בישראל ומחוץ לה . עיקר משאביהם של גופי המודיעין מופנים כלפי האיום הצבאי והפחע״י . המטרה הראשונה במעלה היא סיכול כוונות פגיעה בתושבי ישראל , אם כתוצאה מירי טילים , פיגועים וכדומה . כלומר , עיקר המאמץ הוא סיכול טרור וחתרנות מדינית . עם זאת , אוזן קשבת מופנית גם להלכי הרוח במגזרים השונים - בגדה , ברצועה , במזרח ירושלים ואף בקרב ערביי ישראל - כדי לזהות הבשלת תנאים להתפרצות ולתסיסה . כאשר בשלו תנאים אלה – מנסים גופי המודיעין לזהות את הניצוץ שעלול להצית את האש . התנאים לתסיסה ולהבשלתה לכדי התפרצות אינם תוצאה של הסביבה המדינית והלאומית בלבד , אלא של גורמים רבים בסביבה החיצונית והפנימית . כך למשל , התפרצות בגדה , ברצועה , מזרח ירושלים ובקרב ערביי ישראל עשויה להגיח לא רק נוכח ייאוש מהתהליך המדיני או הסוגיה הדתית בהר הבית , אלא גם בשל נושאי כלכלה , קרקע , תעסוקה ותחומים נוספים שאינם ליבת המומחיות של ארגון המודיעין . גם הטריגר שיצית התפרצות כזו עשוי להיות משלל תחומים , לרבות מקרה פלילי , כפי שראינו לאחרונה לאחר מותו של ח'יר חמדאן , שנורה למוות בכפר כנא . אם הפקת מודיעין אודות כוונת צבאות ומדינות אינה פשוטה , הרי שמודיעין טוב ומתריע בכל הקשור להתרחשויות ברמה העממית והארגונית הוא מורכב פי כמה . מטלה זו מונחת לפתחו של גוף המודיעין ומחייבת קשת רחבה של חיישנים ( סנסורים , ( שאינם מתחומי עיסוקו המובהקים . גיבוש חלופות למדיניות : לא די במודיעין הערכת המודיעין אמורה להיות הבסיס להצעת חלופות למדיניות . לאורך תקופה ארוכה , לא היה קיים בישראל גוף שתפקידו העלאת חלופות ותכנון ארוך טווח של מדיניות בנושאי הביטחון הלאומי . הקברניטים והממשלות נהגו לקבל את ההחלטה לגבי מדיניות בכוחות עצמם , או במסגרת פורום מייעץ כזה או אחר . הדבר ניכר - בנושאים רבים לא היה תכנון לטווח ארוך , ומדיניות הממשלה היתה תגובתית . לקחי הכישלון במלחמת יום הכיפורים הביאו למסקנה - נדרשת מועצה לביטחון לאומי , שתגבש ותתכנן חלופות מדיניות ארוכת טווח בנושאי הביטחון הלאומי של ישראל . חוק בנושא נחקק רק ב 1992 - והקמת המועצה בפועל בוצעה בשנת 26 - 1999 שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים . ברם , גם הקמת המועצה לא הביאה לשינוי המקווה . פעולתה לוותה בקשיים , ראשי המועצה שמונו התפטרו ולמעשה היא הציגה תפקוד לקוי ביותר . בעקבות דו״ח ועדת וינוגרד , חוקק בשנת 2008 חוק המטה לביטחון לאומי , שנועד לחזק את תפקוד המטה , תוך מינוי ראש המל״ל כיועצו לביטחון לאומי של ראש הממשלה . הנה כי כן ניתן לראות כי גם אם גוף המודיעין מפיק את המודיעין באיכות , בהיקף ובאמינות הדרושים , היעדרה של עבודת מטה מסודרת שתתכנן מדיניות ארוכת טווח בנושאי ביטחון לאומי , יקשה מאוד על קבלת החלטה על מדיניות כזו בידי הממשלה . עיקר המאמץ הוא סיכול טרור וחתרנות מדינית . עם זאת , אוזן קשבת מופנית גם להלכי הרוח במגזרים השונים - בגדה , ברצועה , במזרח ירושלים ואף בקרב ערביי ישראל - כדי לזהות הבשלת תנאים להתפרצות ולתסיסה . כאשר בשלו תנאים אלה - מנסים גופי המודיעין לזהות את הניצוץ שעלול להצית את האש לקחי הכישלון במלחמת יום הכיפורים הביאו למסקנה - נדרשת מועצה לביטחון לאומי , שתגבש ותתכנן חלופות מדיניות ארוכת טווח בנושאי הביטחון הלאומי של ישראל . הקמת המועצה בפועל בוצעה 26 שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים .
|
|