sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:H12

בחומר שליקט זיהה קיומה של תרבות עממית משותפת שנחבאה בתוך טקסטים שחוברו בידי האליטות השליטות . בדומה להיילפרין , שחשף מתוך מקורות ספרותיים ורבניים דפוס התנהגות עממי , ספונטני באופיו , של חיתון ילדים וילדות בתגובה לחקיקה של הממשל הריכוזי , ביקש שזר בגביות העדות שליקט לשון עממית , ספונטנית באופייה . לשון שביטאה , לפי השקפתו , את ייחודו הלאומי של המון העם האשכנזי לתפוצותיו . ומה אירע לאחדות זו , שהיו בה סממנים לאומיים מובהקים בעידן של טרום לאומיות ? כמו רבים מן האינטלקטואלים היהודים יוצאי מזרח אירופה , שהיו שבויים בקסמה של התרבות הגרמנית , עמד שזר על מה שזיהה כמגמות אנטי לאומיות במפגש היהודי גרמני של ראשית העת החדשה . הפרץ שנבעה אחרי חלוקות פולין בשלהי המאה השמונה עשרה בין שני חלקי הפזורה האשכנזית : זה המכונה ' מערבי' וזה המכונה ' מזרחי , ' זכה אצלו לפירוש מנוגד לחלוטין לדרך שבה פירשו כל אנשי חכמת ישראל הגרמנית , ובהם יוסט וגרץ . האחרונים ראו , כידוע , את יהודי פולין ליטא כאיבר המנוון והמפגר של יהדות אשכנז . ה'אוסט יודן' היו בעיניהם האחים האומללים שלא זכו עדיין ליהנות מברכת הנאורות ומבשורת האמנציפציה . בה בעת הם היו האיום על הקדמה ועל ההתקרבות בין יהודים לנוצרים בכל מקום שאליו היגרו מן המזרח . שזר , ממשיך נאמן של חבורת ההיסטוריונים היהודים מן האימפריה הרוסית , מרד בהגמוניה הגרמנית והיפך לחלוטין את התמונה : בהיסטוריה הלאומית שביקש לכתוב מילאו את תפקיד ה"רעים" ה'ווסט יודן' ואילו את ה"טובים" שיחקו יהודי מזרח אירופה . כל מה שנשלל ונדחה בהיסטוריוגרפיה היהודית הגרמנית , או לפחות הוצג כמיושן ומפגר אחרי חידושי הזמן , זכה לציון גבוה בסולם הערכים הלאומי . ברוח שמעון דובנוב , מורו בחקר האוטונומיה היהודית הטרום מודרנית , הבחין שזר בין שני טיפוסי מאבק לאמנציפציה בחברה האשכנזית : האמנציפציה במערב אירופה עמדה בסימן התבוללות , מורשת היהדות הספרדית בצרפת של ערב המהפכה , שנקלטה גם ביהדות גרמניה ; האמנציפציה במזרח אירופה , לעומת זאת , יש לה פנים אחרות לחלוטין . וכך כתב שזר בשנת תרע"ו : המעבר של אזורים שונים במזרח אירופה לחוקת עם ולחירות אזרחית פוגש שם ציבור יהודי , שאין אצלו שום יחס לאידיאולוגיה של די פינטו . הרי מאת השנים האחרונה העלתה כאן את חייהם הלאומיים של היהודים , את יצירתם ואת תקוותיהם לדרגת רמה כזאת , שיש לראות בה אחד השיאים בתולדות התפוצה היהודית . לפיכך ודאי הוא , שהאמנציפציה של יהודי המזרח ב"י — !] ] האלה תהא נבדלת מן הדוגמה הצרפתית , כמו שהאביב הפורח הזה של תרבות ישראל רחוק ומרוחק מן המדבר השומם של אנוסי בורדו התלושים . שזר ראה ביהדות מזרח אירופה שלא איבדה את תרבותה הלאומית ושמרה על לשונותיה , מנהגיה ואורח חייה עד לראשית המאה העשרים , מאגר רב עצמה של חיוניות . התודעה הלאומית שאיבדו רבים מיהודי קהילות מערב אירופה ומרכזה בעת החדשה , נראתה לו חיה וקיימת אצל אחיהם במזרח היבשת . שזר הציע הסבר , ברוח דובנוב , לשימור האופי הלאומי של הקיבוץ היהודי הגדול במזרח אירופה : השלטון העצמי המפותח ורב העצמה שזכו בו יהודי מלכות פולין ליטא , בהכרת המלכות ובשיתוף פעולה עמה , היה יסוד קיומה של ישות 8 יצחק דה פינטו , ( 1787-1717 ) יזם כלכלי והוגה דעות יהודי ממוצא פורטוגלי שחי באמסטרדם . הוא נטל חלק בשיח האינטלקטואלי של עידן הנאורות האירופית . בחיבורו Apologie pour la Nation Juive , ou ( 1762 ( Reflexions Critiques התפלמס עם הפילוסוף וולטר וחלק על עמדותיו בענייני יהודים והיהדות . 9 שם , עמ' . 234

הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help