|
|
Page:H10
' האסכולה הירושלמית' יבחין בזיקתו העמוקה של שזר לעולם זה . הדברים עולים בצורה חדה וברורה ממוקדי העניין שבהם בחר שזר לעסוק , מן הרקע המתודולוגי של עבודותיו , מסגנון כתיבתו , ומעל לכול מן החיבור הברור ו"המכריז על עצמו" בין אידיאולוגיה ופוליטיקה לעיון ולמחקר בהיסטוריה , חיבור המתגלה כמעט בכל עמוד מעמודי העבודות שבקובץ . את תמצית השקפת עולמו על הקשר האמיץ בין היסטוריה ללאומיות היטיב ההיסטוריון , שהתמכר רוב ימיו לפוליטיקה תנועתית , לבטא במילות ההתחייבות שכתב בחיבורו האוטוביוגרפי כוכבי בקר : לא להורות דבר על עתיד האומה לפני שאנסה להבהיר לעצמי , בדרך מדעית , את נפתולי העבר של האומה . בפתיחת מאמרו על ר' דויד קונפורטי , כרוניקאי בן זמנו של שבתי צבי , שראה אור בברלין בשנת תרפ"ח , כתב זלמן שזר : חוקרי ההיסטוריה העברית שקמו במאה הי"ט ובמאה העשרים עולמם הרוחני וגורל חייהם גלוי לפנינו , ובידענו את תחומי פעולתם בדורם , נטיותיהם ודרכי מחשבותיהם , ניתנת לנו האפשרות לעמוד גם על מקורות התעניינותם בשאלות העבר ועל הקשר שבין יחסם למאורעות תקופתם ובין תפיסתם את שאלות עולם . מה שאין כן דורשי רשומות המרובים והבודדים , שעלו כפעם בפעם על שמי ימי הביניים הארוכים שלנו , מיוסף פלביוס ועד מרקוס יוסט . " בחושו ההיסטורי המפותח הבחין הציוני הסוציאליסט , שקנה השכלה אקדמית באוניברסיטאות גרמניה , באופייה הסובייקטיבי המובהק של הכתיבה ההיסטורית , כל כתיבה היסטורית ; ובצורך להבין אל נכון את מניעיהם של ההיסטוריונים ובכללם ההיסטוריונים היהודים . הוא הבין היטב , כך לכל הפחות סבר , את עולמם של אנשי ' מדע היהדות' היהודי גרמני והיהודי רוסי . עולם שבחלקו דבק ובחלקו האחר מרד . אלא שבניגוד לאנשי ' חכמת ישראל' במחצית המאה התשע עשרה , שסברו וקיבלו כי כתיבת היסטוריה במובן המודרני מתחילה רק עם חיבוריו של ההיסטוריון היהודי גרמני מרקוס יוסט , 1860-1793 )) מצא שזר יסודות של כתיבה היסטורית ' לאומית' ( ועל כן גם ' מודרנית ( ' בכתיבתם של אנשי העת החדשה המוקדמת . מתוך עניינו הרב בתולדות התנועה השבתאית , שבה ראה גילוי מובהק של תנועה לאומית שכשלה והתנוונה , בא לתהות על הזיקה שהייתה לחוקרי ההיסטוריה העברית בדורות שקדמו ל'חכמת ישראל' אל מושאי מחקרם . שאלה ששאל לא פעם את עצמו , על מקומה של כתיבתו ההיסטורית במארג הפוליטי תרבותי של זמנו . מן העיון הביקורתי בכרוניקה קורא הדורות שחיבר קונפורטי , בן דורו של שבתי צבי , הגיע שזר למסקנה , המעידה כמאה עדים על האידיאולוגיה הלאומית שפיעמה אותו כאשר עסק בעשורים הראשונים של המאה העשרים בחקר תולדות התנועות המשיחיות : הכתיבה ההיסטורית של בעל קורא הדורות , איש המאה השבע עשרה , נולדה כתגובה היסטוריוגרפית למשבר התנועה השבתאית : ! בעצם ימי האכזבה הלאומית פרש רבי דוד קונפורטי לבדוק כפי יכולתו את תולדות עמו , התעמק בכרוניקות ההיסטוריות אשר לפניו ובספרים ובכתבי יד אשר הגיעו לידו , ובחרזו דור 2 זלמן שזר , כוכבי בקר , סיפורי זיכרונות ופרקי מסה , תל אביב תש"י , עמ' . 242 3 הגורן , ספר עשירי , ברלין תרפ"ח , עמ' . 131-122 4 אורי דורות , עמ' . 96
|
|