|
|
Page:12
הללו . במידה מסוימת , כל עצי היער הוא הרחבה של ספרי הראשון Pollution in a , Promised Land ( זיהום בארץ המובטחת , ( ושל גרסתו העברית הסביבה בישראל , שסקרו את ההיסטוריה הסביבתית בישראל . הפרק השלישי בשני הספרים האלה התמקד בתולדות הקרן הקיימת לישראל ( קק , ( ל" התאגיד האחראי על עבודות הייעור בישראל . כשכתבתי את הפרק , הייתי עדיין יושב ראש עמותת " אדם טבע ודין . " באותה תקופה עתר הארגון לבג"צ נגד קק"ל , שנקטה לדעתנו בשיטות נטיעה פסולות ( מהלך המשפט מובא בפרק 8 של הספר הזה . ( בשלב מסוים של תהליך הכתיבה נוכחתי שבלהט התביעה המשפטית , הצגתי את ה"משיבים" באור קריקטורי , כמנהגם של עורכי דין בתהליך משפטי . ואז הבנתי שנושא הייעור בישראל איננו דומה לסוגיות סביבתיות אחרות שהעסיקו אותי כ"כלב שמירה" חיצוני , המייצג אינטרס ציבורי . הדירקטוריון , המפקח על פעילות קק"ל , נבחר באורח דמוקרטי . התחוור לי שאם ברצוני להשפיע על ניהול שטחי החורש והמרחבים הפתוחים בישראל , מוטב לי להפשיל שרוולים ולתפוס מקום ליד שולחן מקבלי ההחלטות . נסיבות אקראיות ותמרונים פוליטיים קלים אפשרו לי , למרבה המזל , לכהן כחבר נבחר בדירקטוריון הקרן הקיימת מאז שנת . 2002 יו"ר הדירקטוריון דאז , יחיאל לקט , לא התלהב תחילה , בלשון המעטה , מהבחירה בי . הוא ראה בה ניסיון השתלטות עוינת של יריב , והכריז בפומבי על כוונתו לערער על תוצאות הבחירות . ידיד משותף התערב , והושיב את שנינו לשיחה על בעיות ייעור . לבסוף ציטטתי את אמירתו הפיקחית של נשיא ארה"ב המנוח , לינדון ג'ונסון : " מוטב להחזיק אותו בפנים – שישתין החוצה , מאשר להשאיר אותו בחוץ שישתין פנימה . " לקט החליט שמה שהיה – היה , הימר , ומינה אותי לעמוד בראש ועדת משנה חדשה לפיתוח בר קיימא . על הוועדה הוטל לגבש טיוטת הצעה למדיניות חדשה בתחום דרכי הייעור . עד מהרה הפכנו לידידים . כעבור ארבע שנים מוניתי לעמוד בראש הוועדה למנהל פיתוח קרקע של קק"ל , המפקחת על יישום המדיניות שגיבשנו . למדתי רבות בתקופת מעורבותי בפעילות הקרן הקיימת . בעיקר למדתי להעריך את התבונה , התושייה והיושרה של יערני ישראל . אבל לאחר עשר שנים של חברות בדירקטוריון , שבמהלכן היו כל מעייני נתונים לייעור בישראל , הבנתי גם שחלקים רבים של התצרף שעסקתי בפענוחו , היו עדיין חסרים . נותרו שאלות חשובות שטרם קיבלתי עליהן תשובה . בעוד ששאלות רבות היו טכניות , אחרות השתייכו במישרין לתחום האתיקה הסביבתית ולסדרי עדיפות לאומיים . הגעתי למסקנה שמוטב לי לקחת פסק זמן ולהתמסר ביתר שיטתיות למחקר , חשיבה וכתיבה . כל עצי היער הוא פרי ניסיוני לבחון את ההיסטוריה של היערות בישראל , את מצבם הנוכחי , ואת מגמת התפתחותם הרצויה בעתיד . ברצוני להאמין שהספר הזה יקנה ידע , ויסייע לאלה המתעניינים בייעור , לאלה שנושא הסביבה בישראל יקר ללבם , או לאלה שסתם אוהבים עצים – לעצור לרגע ולחשוב . הספר הזה הוא
|
|