|
|
Page:ט
א . השפעתו העמוקה של מילטון המשורר והוגה הדעות מלבד ויליאם שייקספיר , מילטון הוא הגדול ורב ההשפעה מכל המשוררים האנגלים , ואחד המשוררים הגדולים במסורת הספרות המערבית . יצירתו האפית גן העדן האבוד , ( 1667 ) אשר , כפי שמילטון עצמו כתב , באה לשיר את מה " שלא הושר עדיין ולא סופר , " הייתה דרכו של המשורר לעקוף את השפעתם של קודמיו האנגלים הקרובים ביותר לזמנו – שייקספיר הוא הראש והראשון להם – ולהציב את עצמו בחברתם של הומרוס היווני ווירגיליוס הרומי . אנדרו מרוול , משורר וחברו של מילטון , השווה את המשורר האנגלי לקודמיו הקלאסיים , ומילטון יוצא נשכר מן ההשוואה . בקטע שירה בשבחו של גן העדן האבוד אומר מרוול כי מילטון איננו רק " משורר דגול" אלא גם בן דמותו של החוזה היווני טירזיאס , אשר התברך , הודות לעיוורונו , ב"נבואה" הממריאה אל על , בסגולה לכתוב על " דברים שבאלוהות . " ריצ'רד בנטלי , הקלאסיקן הגדול ביותר בדורו , עורך מהדורת גן העדן האבוד משנת , 1732 ציין שמילטון , שהיה מסוגר בשנותיו האחרונות " בחדר אפל , " כתב חיבור אשר הכיל חזון אוניברסלי רחב היקף של " כל תקופות הזמן החל בטרם בריאה ועד כלות כל הדברים . " גם המשורר בן המאה התשע עשרה תומס דה קווינסי חש כי האפוס גן העדן האבוד סוחף אותו לראות את עצמו פוסע למרומים , עולה כמו טיפס בסולם יעקב מן הארץ אל הגבהים המסתוריים שמעליה . באחד מהשירים שחיבר בצעירותו כתב מילטון על שירה שתוכל להשיג " דבר שיר כמו נבואי ; " באמצעות האפוס הגדול שלו , גן העדן האבוד , הוא עצמו מילא הן את תפקיד המשורר הן את תפקיד הנביא , הכותב על " כל מפלא מעין אדם" עבור דורות של קוראים מאוחרים . דמותו של מילטון – לעתים מבוזה ותכופות יותר נערצת – הייתה דמות בעלת נוכחות לגדולי המשוררים וההוגים בדורות שאחריו , אפילו יותר ממורשתו של שייקספיר . נאמר על מילטון שהיה לו חלק ביצירת האינדיבידואל המודרני – דברי השטן שלו מעידים על כך : " הן לא נדע שעה / בה לא היינו כהיום הזה / ולפנינו לא נכיר אחד ; / נולדנו מאלינו ונגדל בכח חיותנו . " אבל הדמות המתנשאת כאחד האינדיבידואלים המודרניים הגדולים ביותר היא דמותו של מילטון עצמו , ולא רק דמות
|
|