|
|
Page:ח
גם משמיע קול חדש ומגלה מקור חדש לישראלים המתעמקים בשאלות של חירות וקהילה , ובייחוד מצביע על הדרך שבה השקפות ונקודות מבט שונות עשויות למצוא להן מקום במדינה היהודית הדמוקרטית . ממרחק הזמן , המושג " חירות" של מילטון עשוי להיראות דומה לשלנו בכמה מובנים , אולי אפילו פוסט מודרני , ואולי מטרים במובנים מסוימים תפיסות ליברליות של העצמי ושל התחום הציבורי . אבל הטיעונים של מילטון עשויים לעורר את העניין הגדול ביותר – ולעורר את הרושם הרב ביותר בקורא הישראלי בן המאה העשרים ואחת – באופן שבו הם אינם מתיישבים עם התפיסות ועם הציפיות הרווחות בימינו . אף שמילטון , הן בשירתו הן בפרוזה הפוליטית שלו , מסייע לשרטט את קווי המתאר של האינדיבידואל המודרני , המושגים שלו בדבר החירות , כפי שהם באים לידי ביטוי באריאופגיטיקה ובכתבי הפרוזה האחרים שלו , שונים מהמסורות הליברליות המאוחרות יותר , הגם שבמקרים מסוימים ניסו הללו לנכס להן את מילטון ולגייסו לשורותיהן . כדי להבין את הטיעונים הפוליטיים המורכבים של אריאופגיטיקה ואת תרומתה המיוחדת להיסטוריה האינטלקטואלית המערבית , יש למקם את חייו ואת עבודתו של מילטון בהקשרים התיאולוגיים והפוליטיים שלהם . העמודים הבאים מבארים תחילה , בקווים כלליים , את ההקשרים התיאולוגיים והפוליטיים שבתוכם יכול לצמוח סיפור החירות המילטוני : איך התעצבו חייו וכתביו של מילטון הן בידי הרפורמה הפרוטסטנטית הן בידי המהפכה הפוליטית באנגליה של אמצע המאה השבע עשרה . כדי להסביר איך ומדוע נכתב החיבור עצמו אדון בעובדות רקע מקומיות יותר , בעיקר המהפכה החדשה בדפוס והדיונים בני הזמן בסוגיות של סובלנות וכפירה . בהמשך אתאר את תפיסתו של מילטון בעניין התחום הציבורי , ומשם אעבור לכמה מן הדימויים העיקריים והטיעונים המרכזיים של אריאופגיטיקה . לבסוף אשוב להובס , כדמות המגלמת ניגוד , כאמצעי להבנה טובה יותר של תרומתו המובחנת ( אך לא תמיד מובנת ) של מילטון למסורת הפוליטית המערבית . אבל תחילה חשוב להכיר בפרסומו הגדול של מילטון המשורר , וביחסי הגומלין שבין השאיפות הפואטיות שלו ובין עמדותיו בשאלת החירות הפוליטית , המקבילות להן ומשלימות אותן .
|
|
|