|
|
Page:ז
מבוא ט בספריית הדבר שהוצאת לויתן שלה שלם . תומס כללה הובס את , המחבר אריאופגיטיקה של לויתן של משנת ג'ון מילטון , 1651 הוא תיאורטיקן הכוח בהגות המודרנית המוקדמת באנגליה . בהקבלה אליו , מילטון , שכתב את אריאופגיטיקה בשנת , 1644 הוא תיאורטיקן החירות המודרני המוקדם . " הבו לי את החירות , " כותב מילטון באריאופגיטיקה , " לדעת , לדבר ולהתדיין על פי צו מצפוני , לפני כל חירות אחרת" ( עמ' . ( 38 הובס הוא אולי הדמות הבולטת ביותר במחשבה הפוליטית בתחילת המאה השבע עשרה . מילטון , המוכר לנו בראש ובראשונה כמובן כמשורר , שחיבר , בין השאר , את האפוס הגדול גן העדן האבוד , טווה תפיסה מעמיקה של חירות פוליטית , המוכרת פחות מהגותו של הובס אך אינה נופלת ממנה בעוצמתה ובזיקתה לתפיסות מודרניות של חירות , ריבונות וקהילה . תוך שהוא מסתמך על ידענותו העצומה בהיקפה ועל מגוון של מסורות שונות – לרבות המסורת הקלאסית , הנוצרית והעברית – סייע מילטון לעצב את אוצר המילים של המהפכה האנגלית של אמצע המאה השבע עשרה , ולגונן עליה ; ובתוך כך אף השפות המודרניות של החירות נהנו מתרומתו זו של מילטון , אף אם אין מעריכים את העובדה הזאת כראוי לה . שני ההוגים , מילטון והובס – על המורשות השונות בתכלית של שניהם – הם שותפים בהגדרת המשמעות של היות מודרני , לא רק במאה השבע עשרה אלא לאורך התקופות מאז עד ימינו אלה . לא זו בלבד שהתרגום הנוכחי של אריאופגיטיקה מעמיד לפני הקורא את המאה השבע עשרה , הוא
|
|