|
|
Page:8
מרקם היחסים הסבוך והטעון שבין יהודים לבין לא יהודים , בעיקר היחסים שבין יהודים לערבים . רק ברגעי חסד , כאשר המחלוקות הנוקבות בשיח הציבורי נסוגות מפני המכנה המשותף , מתבססת האמונה ביכולת הישראלית המופלאה להתמודד עם האתגרים האדירים . ומנגד , בשגרת היום-יום , עם אובדן תחושת האחווה , כשנמוגה הרגשת הסולידריות , מתגבהים אתגרי הקיום ונדמים כהר שאין לעוברו . האויב הגדול ביותר של ישראל , ראש וראשון לכל האיומים , נמצא אפוא בחוסר יכולתנו להגיע לקונסנזוס ; בשקיעתה , האמיתית או המדומיינת , של האחווה . מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי . האם ייחודה התרבותי , הלאומי והדתי של המדינה אוצר בתוכו פוטנציאל ממשי להשבת עטרת האחווה ליושנה ? אסופת המאמרים שלפנינו מבקשת לבחון את האפשרות של החזרת האחווה אל מרכז השיח הציבורי הישראלי והפיכתה לגורם בעל משקל בעיצוב חיינו המשותפים - כל זה , בין השאר , באמצעות התחקות אחר שורשיה של האחווה היהודית , בנגיעה מרפאת בעצביה החשופים והדלוקים של הסולידריות הישראלית , בחשבון נפש נוקב שפניו מוסבות אל העבר אך הוא גם צופה פני עתיד . בשם מרטין בובר נאמר כי לאחר המלחמה הגדולה נדדה החירות מערבה , השוויון פנה מזרחה , ואילו את האחווה שכחו כולם ( מוקי צור , במאמרו שבאסופה . ( בשלה העת והתחדד הצורך בשחזור , מחודש ועדכני , של רגעי האחווה שליוו אותנו בעבר , בחשבון נפש ציבורי בדבר מקומה של האחווה בחיינו המשותפים . היכולת לדלות מתוך מעייני האחווה היהודית ולשחזרה במרחב הישראלי היא , לדעתנו , מפתח קריטי ליכולת ההישרדות של החברה הישראלית , כמו גם לשגשוגה והצלחתה . אחווה עלולה להישמע , פעמים רבות בצדק , כשמאלץ מיוזע , מרשרשת בעטיפת צלופן זולה , מתקתקה להחריד . שיח האחווה נוטה לטאטא בעיות אמיתיות אל מתחת לשטיח , לעגל פינות ולהשרות הרגשה מזויפת של חיים בצוותא . זוהי השמיכה הדביקה של אהבת ישראל , ערב כפוי של שירה מאולצת בציבור . לא לכך כוונתנו . אהבת ישראל אינה נוסחת אינסטנט לפתרון בעיותיה של החברה הישראלית ; סולידריות אינה לחש קסם . החייאתה של האחווה היא אתגר מורכב . היא מחייבת ראייה לא פשטנית ; דורשת תשומת לב לשונה , למגוון , למסוכסך . אכן , " אהבת ישראל [ ... ] איננה רק עבודה הרגשית לבדה , כי
|
|