|
|
Page:י
ואת הנעשה אי אפשר היה להשיב . מכאן ואילך שורה של יהודים שומרי מצוות הצטרפו באופן אינסטיטוציוני לתנועה הציונית . קבוצה זו סברה , שבניגוד לתפיסה המסורתית של גאולת העם , שלפיה אלוהים הוא היוזם הבלעדי שלה , ניתן להביא את הישועה גם ביוזמה אנושית . ועוד טענה , שיוזמה כזו יכולה להתממש מתוך שיתוף פעולה עם פורקי עול . מתווה רעיוני כזה ניווט את דרכה של התנועה במשך שנים ארוכות . הציונות הדתית היא תנועה שמתנהלת בעולם מודרני . האידאולוגיה שפיתחה היא אחת התגובות למודרנה בד בבד עם אירועים וזרמים שהטביעו את חותמם עליה כמו הלאומיות החדשה והתמורות של הרעיון המשיחי בשלהי המאה התשע עשרה ובמאה העשרים . אפשר להציג סכמות אחדות של מאפייני האידאולוגיה הציונית הדתית בבחינת תגובה למציאות החדשה ולהוויה המודרנית . הסכמה הראשונה מציגה ארבע הנחות יסוד 2 לאידאולוגיה שהצמיחה התנועה הציונית הדתית : ( א ) הגדרה וסטטוס . מבחינת ההגדרה הקבוצתית דחה הציוני הדתי את בלעדיות מעמד התא הקהילתי , כביטוי של מיעוט דתי ( שומר הלכה , ( מאורגן היטב לעתים , אך חסר מאפיינים לאומיים וריבוניים , הנשלט בידי רוב נוכרי הזר לו מבחינת ההנהגה החברתית והדתית ; הציוני הדתי ביקש להמיר מעמד " גלותי" זה במעמד הלאום , שיש לו עצמאות מדינית ופולחנית , חבל אדמה , לשון עצמית ומאפיינים לאומיים אחרים . כלומר לפנינו מאיסה במצב נתון ובקשת סטטוס חדש . ( ב ) היסט תאולוגי . הציונות הדתית הקנתה לגיטימציה לפעילות האנושית בעיצוב מאורעות אלוהיים וקוסמיים , כמו גאולה וקימום הלאומיות היהודית . יתר על כן : האירועים הקוסמיים חבים את ראשיתם לפחות לגורם האנושי . שוב אין מהווה הפעילות האלוהית האקסקלוסיבית גורם יחיד בעיצוב גורלו של אדם ועולם . המהפכנות מתבטאת בעובדה , שבן התמותה תופס כביכול את מקומו של האל בסלילת הדרך לגאולה . אפילו האפוקליפטיקנים המובהקים ביותר כמו הרב אברהם יצחק הכהן קוק , תלמידיו ותלמידי תלמידיו , שהגדירו את הגאולה הסופית כמצב נסי ופלאי במובהק , בעיקר בתיאור תחיית המתים ההולכת וקרבה , נאלצו להודות שתחילת התהליך טבעית היא , ונתונה בידי פעילותו של האדם . ( ג ) משמעות אנתרופולוגית . הציונות הדתית ביקשה ליצור מודל אנתרופולוגי חדש , טיפוס דתי של עולם הגאולה . תומכיה הראשונים של התנועה הציונית הדתית הבחינו בבירור בין הטיפוס הגלותי , האגואיסטי והמכונס בתוך עצמו , לבין הטיפוס החדש , שמעשיו מכולכלים לפי צורכי הכלל ; בין דתיות של אינסטינקט לדתיות של הכרה מכוונת ; בין מצב פסיכולוגי דכאוני של חרדה , פחד והתרפסות ובין בריאות נפשית ; ובין טיפוס מסוגר ביחס לתרבות הכללית לבין טיפוס המעורה בה . ( ד ) מרד בסמכות הרבנית . נטילת היוזמה המשיחית בידי אנשי הציונות הדתית הביאה את התנועה בהכרח למרד בהנהגה הרבנית . על דרך כלל , בהתעלם מיחידים כאלה או אחרים , ניתן לקבוע : הציונות הדתית לא בחרה במרד בסמכויות רבניות ואף לא ביקשה 2 ראה ד' שוורץ , הציונות הדתית בין היגיון למשיחיות , תל אביב תשנ"ט , עמ' . 26-15
|
|