|
|
Page:10
באירוניה , ש״מה שאנשים העריכו ולשמו נאבקו בשם החירות הוא מגוון ומורכב – 2 אבל ודאי זה לא היה מעולם חופש רצון מטפיזי״ . ואולם אין בדבריו כדי להמעיט מחשיבותה של הסוגיה הפילוסופית של חופש הרצון . הברכה המיוחדת ״שהוציאנו מעבדות לחירות״ שנתקנה על יציאת מצרים אמנם לא נתקנה על חופש הרצון המטפיזי , אבל אולי נתקנה עליו ברכה אחרת – ״אשר יצר את האדם בצלמו״ . גם אם יתברר , כרמיזתו של דיואי , ש״חופש הרצון המטפיזי״ שעליו התפלספו התפלמסו הפילוסופים הוא מושג תלוש שאין לו כל זיקה לחירות שעליה נאבקו אנשים ובשמה עלו על מתרסים , תהיה זו מסקנה פילוסופית חשובה ומאירת עיניים שתעלה מתוך הדיון . בכותבי את הספר , ביטאתי את אמונתי שהשאלה בעניינו של חופש הרצון היא מרתקת , מאתגרת ופורייה . את השאלה לגופה ארחיב ואפרט בפרקי הספר הראשונים . כאן אבטא את הנתיב המיוחד שבחרתי לי מבין הרבה נתיבים אפשריים , על ידי תיאור הספר – המבנה שלו , הקוראים שדימיתי לנגד עיניי בעת כתיבתו , סגנונו הפילוסופי ואופן הדיון . חמשת הפרקים הראשונים פורשים את נופה המושגי של השאלה , משרטטים את מפת הדיון העכשווי , ועוקבים אחר התהליך הדיאלקטי שבו הפולמוס ( הער גם בימינו ) מחייב כל אחד מן הנצים לשכלל את עמדתו ולדייקה . ( בפילוסופיה של ימי הביניים , נשקה שאלת חופש הרצון לשאלות תאולוגיות עמוקות , והארת הקשרים לדיון העכשווי היא רבת עניין וגם מאלפת ; אבל ענייני מכוון בראש ובראשונה לדיון העכשווי , והנגיעות ההיסטוריות המועטות בפרקים הראשונים רק מציבות לו מסגרת ( . בחמשת הפרקים הראשונים מצטלל קול ברור בשאלה המרכזית וב״מפרקים״ הרבים שהסתמנו בה . מהלכי בפרקים אלה אינו רק מתעד את הדעות השונות בוויכוח , ואינו ניטרלי . כפועל יוצא של דרך הדיון שלי לכל אורך הספר ( ראו בפסקה הבאה , ( יש בו גם ביקורת ונקיטת עמדה , גם חידושים פרשניים וענייניים באשר לפילוסופים הנדונים בו . אבל בכל הקשור במפת העמדות הסכמטית – להבדיל מהפיתוח הקונקרטי שלהן ומעצם הכרעתי – אני פוסע בפרקים אלה על קרקע חרושה ומתוחחת : נראה לי שההצגה של מפת העמדות שעולה מחלק זה של הספר מבטאת בעיקרה את החכמה המקובלת , ופילוסופים שמצויים בעובי הקורה לא יתקשו להסכים אתה . חמשת הפרקים האחרונים של הספר ממקמים את ״הקול הברור״ בהקשר מושגי רחב יותר , במסגרת תפיסת עולם פלורליסטית שמכירה בריבוי של נקודות מבט על העולם . בניגוד לקודמיהם , פרקים אלה אינם מבטאים ראייה מקובלת של מפת העמדות והם טבועים יותר בחותמה של היצירתיות הפילוסופית שלי . ( באמצע הדרך , בפרק ביניים שקראתיו כך , אתווה ביתר קונקרטיות את מהלכו ומבנהו של החלק השני ( . ה״רף״ 2 מובא בדנט , 1985 עמ' . 5
|
|