|
|
Page:7
של הפרט בקולקטיב . לפי כללי המשחק החדשים נהיה החבר האינדיבידואלי חופשי כמעט מכל הגבלה למצוא לו פרנסה בתוך הקיבוץ או מחוץ לו . הוא גם רשאי לצאת ללימודים , ככול שאמצעיו מאפשרים לו , ובתקנונים החדשים גם מוגדרים דפוסים ותנאים שבהם הוא יכול לזכות בסיועה של הקהילה . כמו כן כעת אין עוד מגבלות על שימוש גלוי במקורות כספיים חיצוניים - מתנות , ירושות או אף עבודות נוספות "מן הצד . " לחבר יש עכשיו רשות לרכוש לעצמו רכב פרטי או להרחיב את דירתו על חשבונו . מצד שני , במישור המשקי ארגוני , ענפי הקיבוץ ומפעליו הנהיגו גם דפוסי ניהול חדשים שבהם סמכות ההנהלה ( בעיקר בענפי תעשייה ) מקבלת חיזוק חרש כלפי העוברים מכוחו של "דירקטוריון" שחבריו אינם בהכרח חברי הקיבוץ והוא "מולבש" על המערכת מגבוה . מגמות אלה מכוונות לרווחיות עסקית ולפיכך מווסתות גם מדיניות העסקה של עובדים - בין שהם חברי קיבוץ ובין שאינם כאלה . מכאן קטן המרחק להפרדה כוללת של המשק מהקהילה , מה שכבר הוחלט במפורש ומעוגן ארגונית בחלק גדול של הקיבוצים . במציאות זו גם ניהול ענייני הקהילה עובר שינוי צורה יסודי . הוא נהיה "מקצועי" יותר , לעתים בסיוע של "מנהלי קהילה" שהם מומחים שכירים , ובתוך כך מוסדות הדמוקרטיה הישירה - ובראשם האספה הכללית של החברים - מאבדים ממרכזיותם בחיים הציבוריים . התחליף השכיח להכרעות באספה הוא הקלפי שאליה נקרא הציבור להכריע בעניינים עקרוניים . ה"קורבנות" הבולטים של שינויים מרחיקי לכת אלה הם כמובן השיתוף , ויותר מזה השוויון , אשר שנים רבות היו נר לרגלי הקיבוצניקים בבואם להחליט בכל תחומי החיים . ערכים אלה - אף על פי שעדיין לא נמחקו כליל מהשיח הקיבוצי הרווח - הוסטו הצדה ואת מקומם תפסו הדגשים ערכיים אחרים המופיעים היום בשכיחות גדולה יותר בשיח הקיבוצי : אחריות אישית , הישגיות , רווחיות , ביטחון כלכלי או איכות חיים . כפועל יוצא של השינויים הארגוניים והערכיים , ובמשולב אתם , השתנו גם המונחים ומטבעות הלשון . כיום מדברים על "הנהלת הקיבוץ" ולא על מזכירות , על "מנהל הקהילה" ולא על מזכיר , על " התפרנסות" יותר מאשר על עבודה . לא פחות משמעותי לאיפיון העידן החדש הוא שינוי המונח "קיבוץ . " מונח זה אינו נושא עוד אותה משמעות לשונית ותוכנית שהייתה לו בפי משתמשיו בעבר , קרי "קיבוץ הוא קיבוץ הוא קיבוץ . " אמירה זו אינה תופסת עוד במציאות שבה קטלוג השינויים הולך ותופח , ובכל יישוב קיבוצי אנו מוצאים מעין "קוקטייל" שונה של שינויים שהוכנסו למחזור החיים של אותו קיבוץ שהיה "קלסי" אך לפני שניים שלושה עשורים . לכאורה , על פי סיכומי ועדת הסיווג והתקנות הרשמיות של מדינת ישראל , קיימת דיכוטומיה בין ה"קיבוץ המתחדש" ו"הקיבוץ השיתופי . " הקיבוץ המתחדש , הוא קיבוץ שהנהיג לפחות אחד מהדפוסים האלה : שיוך דירות אינדיבידואלי לחבריו , שכר דיפרנציאלי , שיוך זכויות רכוש על אמצעי הייצור . מי שלא אימץ אף אחד מאותם שינויים
|
|