|
|
Page:6
רופפות יותר - מהוות התפתחות חדשנית ועצמאית בדרכי השיתוף השונות שלהן , בעשייה חינוכית קהילתית למטרות פרנסה ובמיקומן באזורי פיתוח עירוניים . ספרות המחקר הזו מעלה באופן כללי את הממשות של אותם שינויים מרחיקי לכת הדוחקים יישובים רבים הרחק מהדפוסים שהיו בנפשם עשרות בשנים . עם זאת ממשות זו לא מונעת מקיבוצים אחרים להימנע מאותם צעדים ולהישאר נאמנים לדרכם רבת ההשראה מן העבר . זו היא הקרקע שעליה צמחה הדרישה לניסוח מחודש של השאלה "מהו קיבוץ . " ? נוצר רצון להניח בסיס משפטי לגלי לקיום הקיבוץ כפי שהוא יכול להצטייר בימינו , ולו כדי להציג מחדש את ייחודה של הקיבוציות לעומת מציאות שאיננה קיבוצית . זו אכן הייתה המשימה של ועדת סיווג הקיבוץ ( ועדת בן רפאל ) אשר הוקמה על ידי ממשלת ישראל בתמיכת המגזר הקיבוצי וצמרת המשרדים הממשלתיים הקשורים לעניין - ממשרד המשפטים ועד מינהל מקרקעי ישראל . סיכומי הוועדה שנתקבלו על ידי הממשלה , ולאחר מכן תורגמו לתקנות רשמיות , היו כשלעצמם שלב משמעותי בתהליכי השינוי בתקופה זו בתור מנגנון מעניק לגיטימיות לדפוסים החרשים . חיבור קודם , הקיבוץ על דרכים מתפצלות ( בן רפאל וטופל , , ( 2009 התמקד באותם היבטים , ובתוך כך הציג מסגרת מושגית שהבליטה את תהליך ההשתנות כפירוק מסגרת , שהתרחש בד בבד עם התגבשות דפוסים חדשים ותוך כרי יישומם . התהליך כולו כונה "הבניה קולקטיבית מחדש" ( collective reconstruction ) והציג שלושה שלבים : בשלב הראשון , פרטים או קבוצות מערערים על דוסדרים קיימים , מבטלים אותם ומניחים יסודות לדפוסים חדשים ; בשלב השני "מחדשים" - בוחנים את אותם הסדרים חדשים מתוך התייחסות למציאות החדשה ושואלים האם המציאות המתגבשת היא התחלה של משהו "אחר" או רק גלגול של מה שהיה ; בשלב השלישי המחדשים מנסחים את זיקתם לקולקטיב ואת משמעותו הזהותית . זהות הקיבוץ ונקודות מבט לעתיד ההצדקה להמשגה זו הייתה תהליכי השינוי מרחיק הלכת שאכן התרחשו בחלק גדול של הקיבוצים באותו עשור . 2005-1995 תהליכי שינוי אלה נגעו לעיקרי הליבה של הקיבוץ כפי שהכירו אותו לפני כן , קרי , הקיבוץ ה"קלסי : " הפרטת חלק מהרכוש המשותף וחלוקתו לחברים , שינוי ארגוני של המשק שקירב אותו מאוד לדגמים רווחים מחוץ לקיבוץ , הנהגת אי שוויון כלכלי ממוסד באמצעות התרת שכר דיפרנציאלי , חלוקת זכויות בעלות על משאבי ייצור , ועוד . כל אלה קידמו ביטול כמעט מלא של מה קוכונה אז בפי רבים : ה"תלות הבלתי נסבלת"
|
|
|