|
|
Page:3
הקדמה : הקיבוץ שאחרי הסיווג - מבט אל תוכו וממנו ואליו דיון נוקב : שינויים בקיבוץ או שינויים של הקיבוץ ? בספר שראה אור במחצית שנות התשעים ( בן רפאל , ( 1996 תואר המשבר שפרץ בשנת 1985 בתנועה הקיבוצית כפתח לתקופה חדשה של שינוי קדחתני ועיצוב מחדש של קיבוצים . תואר בו עד כמה לא פסחו חברי הקיבוצים על שום היבט של החיים הקיבוציים , תוך שהם בוחנים מחדש כל מוסכמה ארגונית וחברתית . ואמנם , עד היום , הקיבוץ - ועמו המגזר הקיבוצי בכללו - נתונים , מי יותר ומי פחות , בקדחת של תהליכי השתנות עד כי רבים שואלים עצמם אם עדיין מדובר באותן ישויות , אשר בזמנו - בעבר הלא רחוק - היו מעמודי התווך של החברה הישראלית . פרשנים לא מעטים סוברים שתהליכים אלה הם תוצאת המשבר הכלכלי שהתרחש במחצית שנות השמונים של המאה הקודמת , שדחף חברי קיבוץ להעמיד לדיון את ערכם של הסדרי החיים שהובילו אותם למציאות העגומה של אותה תקופה . מתוך אותו דחף חוללו שינויים בתחומים שונים אשר יצרו דינמיקה משל עצמם ובסופו של דבר העמידו סימני שאלה ואף סימני קריאה , על עתידו של הקיבוץ ועל צורת חייו המיוחדת . אולם כדרכם של פרשנים וחוקרים , לא הכול תמימי דעים עם הפרוגנוזה הזאת . מנחם רוזנר , החוקר הקרוב ביותר לאותו ניתוח , סבור עם זאת ( רוזנר , ( 1998 שיש להבין את התמורות העוברות בימינו על הקיבוץ גם על רקע השתנות החברה הישראלית , הגברת אי השוויון הכלכלי בה והפיכתה לצרכנית יותר ומשימתית פחות . מיכל פלגי ( 2004 ) מדגישה מצדה את חשיבות הממד האידיאולוגי . היא קובעת , שמעבר למשבר הכלכלי עובדה היא שבחלוף השנים נשחקה האידיאולוגיה הקיבוצית עצמה , וכי הדבר מסביר מדוע חברי הקיבוץ יכלו , בעיצומו של משבר כלכלי , לאמץ בנקל גישות ערכיות שהיו זרות לאתיקה הקיבוצית ער אז . על רקע זה , טוען רוזנר , הקיבוצים שהכניסו שינויים מרחיקי לכת עומדים בפני אפשרות ממשית שבעתיד יחדלו להיות קיבוצים במובן הסוציולוגי והמשפטי , גם אם ימשיכו לשמור על דפוסים כמו בעלות משותפת על עסקים . על סמך הניסיון ההיסטורי , קובע רוזנר , אפשר להניח שהקיבוצים יהפכו בסופו של דבר ליישובים רגילים . רק לאותם קיבוצים שלא יכניסו שינויים
|
|