|
|
Page:11
נוסף - בכניסה השלישית גרה חוה שמיר . תחילתו של הקשר ביני ובין חוה היה בחורש מאי . 2002 לאחר שיחת טלפון ארוכה , שבה דרשה לדעת במדויק על מה תישאל , באיזו מסגרת ? לשם מה ? ובעיקר - מי יקרא את הראיונות , את העבודה . כשהגעתי בשעה היעודה חיכתה לי חוה בפתח הבית לבושה חגיגית והדודה בחולצה לבנה וחצאית משובצת , עדויה ומאופרת . בשנות השמונים המאוחרות לחייה , חוה אישה יפה , גבוהה ואצילית . ביתה , בית צריף קטן בשכונת הוותיקים של קיבוץ שער הגולן , מטופח ומסודר . במיוחד גאה חוה על הגינה שבפתח הבית . "את הגינה , " היא מסבירה לי , "סידרו לי בגובה , כדי שאוכל להגיע בקלות לצמחים " ... כלומר , שתלו בעציצים מוגבהים , כדי שלא תתקשה להשקותם . חוה מספרת שמדי בוקר היא "מבלה אתם , עם הצמחים . " הפגישות עם חוה מלוות בכוס תה ועוגיות שהיא אופה בעצמה . פעמים רבות היא שואלת אותי לשלומי , אם הבנתי דבר זה או אחר , אם אני מגלה עניין ואם אני מרגישה בטוב ... בין הפגישות מתקיימות שיחות טלפון רבות ומעניינות המהוות הקדמות לפגישות עצמן . את שיאו של הקשר בינינו אני מרגישה עם צאתו של ספרה לאור , במאי , 2003 שנה בדיוק מיום ביקורי הראשון בביתה . אני מתקשרת אליה להודות לה על הספר ששלחה לי ומשני עברי הקו נשמעת ההתרגשות על פרסומו - שלה על יצירתה , ושלי על כי קיבלתי חיזוק נוסף לכך שיצירתה החינוכית ותרומתה לעיצוב החינוך הקיבוצי , כה משמעותיים . בכך נסגר מעגל ונפתח מיד מעגל חדש של בירור חדש , של התחושות המתלוות לפרסום , על המשוכים הרבים שהיא מקבלת . שוב אנחנו חוזרות לסיפור החיים שלה ומנסות לקלף שכבה נוספת , לחשוף את מה שהיה לה קשה לחשוף בקשר הראשוני . בעמק אחר , עמק בית שאן , בקיבוץ שדה אליהו מקבלת את פני במגרש החניה של הקיבוץ מלכה האס . עיניה כבדות אבל החיוך ומאור הפנים זוהרים כאילו הייתה נערה צעירה . מלכה מובילה אותי בבטחה אל
|
|