|
|
Page:11
בקיומה של תנועה לאומית פלסטינית ולפיכך חוסר הטעם בהידברות עם הנהגתה הפוליטית - ראוי להעמיד את דפוס ההנהגה המשותפת והשליחות הציבורית שאותם גילם גלילי , כניגוד חיובי למציאות שבה מנהיג פוליטי מעמיד את דעותיו האישיות , רצונותיו וגחמותיו במרכז סדר היום הציבורי . מאפיין נוסף של גלילי ושל רבים מבני דורו היה קידושה של העשייה בהנחה שהעיקרים האידאולוגיים כבר לובנו ונוסחו על ידי קודמיהם . התוצאה הייתה שבהעדר שיח אידאולוגי מתמשך בקרב ההנהגה , השינויים במציאות הישראלית הציבו את גלילי בעמדה שמרנית שתכליתה הגנת הקיום והצדקתו . אחרי קום המדינה הוא ניהל קרב מאסף של התפיסה הסוציאליסטית המעמידה את מלחמת המעמדות ויצירתה של חברה שוויונית חד מעמדית כתכלית מרכזית של תנועת העבודה . גלילי התקשה לקבל את הממלכתיות הבן גוריוניסטית כיורשת אידיאל הכלליות של הסתדרות העובדים ומדינת הסעד כתחליף לסוציאליזם ול"דיקטטורה של הפרולטריון . " אולם המחויבות לעשייה , שהייתה מובהקת אצל פעילי ההגנה ומפקדי צה"ל ב 1948 שמצאו עצמם באופוזיציה , הביאה אותו למאמץ מתמיד להכניס את אחדות העבודה לממשלתו של בן גוריון , ומאוחר יותר להקמת המערך עם מפא"י . בה בעת קידוש העשייה על פני עדכון האידאולוגיה תרם לשקיעתה הפוליטית של תנועת העבודה כאשר הפער בין עקרונותיה ועמדותיה לבין המציאות המשתנה הלך וגדל , וכשההסתדרות והתנועה הקיבוצית פסקו להצמיח שליחים מוכשרים המקובלים על הציבור הרחב . ההיסטוריה משמשת לעתים מראה שבעזרתה ניתן לבחון את ההווה בהשוואה לעבר , לזהות את השינויים שחלו ולהעריך את תרומתם ואת מחירם . מחקרו של ד"ר עמוס שיפריס על ישראל גלילי מהווה תרומה חשובה לחקר ההיסטוריה הפוליטית ותולדותיה של מדיניות הביטחון של מדינת ישראל . ספר זה מעניק לנו הזדמנות לבחון היכן בהווה נסוגונו לאחור והיכן התקדמנו ביחס לעבר . פרופ' אלון קדיש , האוניברסיטה העברית ראש מחלקת היסטוריה בצה"ל
|
|
|