|
|
Page:5
לרוב ונהנה מסמכויות בתחומו הוא ואינו מחפש להתגבש עם אחרים לקבוצה סגורה וסמכותית . פירוש הדבר שאין לדבר על טכנוקרטים במונחים של 'מעמד' הפועל ' למען עצמו' בצורה מתואמת ותחת הנהגה אחידה . השליטה הטכנוקרטית דומה יותר למציאות שיש בה הגמוניה לתרבות מסוימת על פני תרבויות אחרות ושניתנת משמעות ערכית למעשיהם של בני רובד מסוים . זהו כנראה האמצעי העיקרי של השליטה הטכנוקרטית — קרי הדומיננטיות הטכנוקרטית . מכל מקום אנו למדים שגם בקיבוץ אפשר לדבר על תהליכים הידועים לנו מסביבות אחרות — אף כי מדובר במערכת חברתית ששנים ארוכות לא היה קיים בה שום מושג של תגמול כספי , ולא כל שכן תגמול כספי דיפרנציאלי . למרות זאת , טוען החוקר , ובצדק , עשוי חקר השתנות הקיבוץ להיות רלבנטי לניתוח התפתחות הטכנוקרטיה גם מחוץ לקיבוץ , בעידן שמשברים כלכליים וחברתיים בחברות מתקדמות מעידים גם הם על התחזקות הטכנוקרטיה ועליית הסטטוס שלה . מתוך הסתכלות זו אנו רחוקים מלראות בקיבוץ מציאות אוטופית , ומהבחינה הזאת ספר זה שופך אור על מה שניתן לכנות 'הפרדוקס הסוציולוגי של השוויון . ' על פי פרדוקס זה עלולה שוויוניות — כך מתברר בכל אופן — ליצור תחושות קיפוח דווקא בקרב אלה שמתוקף האחריות הכלכלית או הציבורית שלהם רואים עצמם תורמים יותר מאחרים — וזאת בעיקר כשהם גם משווים את מעמדם למעמד אלה התופסים עמדות דומות מחוץ לקיבוץ . נכון שאותם בעלי עמדות בולטות בתוך הקיבוץ זוכים ביתרונות אחרים כגון סמכות , יוקרה והשפעה , וכי גם תגמולים מסוג זה מסוגלים בהתחלקותם הלא שוויונית לגבש מערכת ריבודית ולגרום לניכור ואי שביעות רצון בקרב מי שזוכה לפחות . במילים אחרות גם אז תיתכן התרופפות של הסולידריות החברתית . אולם בו בזמן אפשר גם להניח שמי שיוצא נפגע יותר מהאחרים מהתרופפות זו הוא בעל המעמד הגבוה דווקא , שהיוקרה והסמכות שלו מאבדות אז מערכן בהיות אותם תגמולים ךלציוניים ( relational ) במהותם שתוקפם מותנה באיכות היחסים החברתיים בין הבריות . אי לכך , אפשר לצפות מצד אותו בעל סטטוס גבוה , הטכנוקרט , לשאיפה לפעול בקהילה למען הסדרים — אפילו מהפכניים ממש — אשר יתנו ביטוי 'הולם' יותר — בעיניו לפחות — לתרומתו לקולקטיב , גם אם פירוש אותם הסדרים היא התנגשות עם שאיפות העבר בתחום השוויון . זהו כנראה אחד הגורמים המסבירים שהטכנוקרטים , שהם היום האליטה ההגמונית של הקהילה , נרתמים בקיבוצים רבים לשינוי פניה . הכמיהה הזאת ל'תמורה לתרומה , ' כך מתברר מעבודתו החלוצית והמעמיקה של טופל , גוברת בימי משבר כאשר הכול תלויים יותר מתמיד בכישורי הטכנוקרטים . אליעזר בן רפאל
|
|