|
|
Page:11
" משק גדול וגדל" כשבחרו נקודות להתיישבות , ועקב כך כמה מקיבוצי התנועה היו קטנים מהיישובים הגדולים ביותר של חבר הקבוצות ; וזמן רב לפני כן כבר הסירו מנהיגי התנועה את התנגדותם לקליטת גרעינים שלמים של בוגרי תנועות הנוער לקיבוציהם . על כן , בראשית שנות החמישים , היה המבנה החברתי והכלכלי של היישובים בשתי התנועות דומה מאוד , והוויכוחים החריפים בנושאים כגון התעשייה , גודל החברה ומדיניות הקליטה כבר לא היו אבן נגף בפני איחודם בתנועה אחת . כידוע , הגורם המשותף לשתי התנועות המתאחדות היה השקפתן הפוליטית . דווקא בתחום הזה , עקב התפתחותן ההיסטורית השונה , וכן עקב הרכב אוכלוסייתן , היו ביניהן הבדלים בתרבות הפוליטית , בסגנון מנהיגות ועוד . הקיבוץ המאוחד והקיבוץ הארצי נוסדו שניהם על ידי קבוצות מנהיגים בעלי השקפות חברתיות / קיבוציות ופוליטיות ברורות , שעל פיהן קיוו להשפיע על היישוב ועל התנועה הציונית : הקיבוץ הארצי כגורם פוליטי עצמאי , והקיבוץ המאוחד כגורם פעיל ומלוכד בתוך " מפלגת המעמד" ( אחדות העבודה , ולימים מפא . ( י" לעומתן , תפיסתו הפוליטית של חבר הקבוצות הייתה הרבה יותר סבילה : עצם קיומה של התנועה היה יותר פרי רצון חבריה לשמור על עצמאיות יישוביהם מסכנת ההשתלטות של הקיבוץ המאוחד מאשר שאיפה לכבוש לעצמם דרך פוליטית ייחודית . אמנם מעת הצטרפותה של גורדוניה בראשית שנות השלושים החל תהליך של פוליטיזציה מתונה , יחד עם חיזוק המנגנון המרכזי של התנועה , אך המסורת של סבילות פוליטית משולבת בתמיכה במפא"י עמדה בעינה עד ימיו האחרונים של חבר הקבוצות . הוא הדין גם במנהיגי התנועה , מלבד פנחס לבון : הם היו חברי מפא"י נאמנים , ולעתים אף מילאו תפקידים מרכזיים בתוכה , אך מעולם לא ניסו להתחרות עם המנהיגות המרכזית של המפלגה . כאמור , המסורת של הקיבוץ המאוחד הייתה שונה . מנהיגיו שאפו
|
אוניברסיטת בר-אילן, הקתדרה ללימודי תולדות קרן קיימת לישראל ומפעליה
|