|
|
Page:10
הקבוצות . עם הקמה האיחוד , היו בו 65 קיבוצים : 41 מחבר הקבוצות , ו 24 מאיחוד הקיבוצים . בשלוש השנים הבאות התוספו להם שישה " משקי שיקום" - קיבוצים שניבנו על ידי המגזר המפא"יי מתוך אותם קיבוצי הקיבוץ המאוחד שבהם מספר תומכי שתי המפלגות היה פחות או יותר שווה . נוסף על כך , בתוך שנים מעטות הצטרפו לאיחוד קיבוץ גשר הזיו , שנמנע עד אז מלהצטרף לכל תנועה קיבוצית , וכן קיבוצי העובד הציוני , שהיו מזוהים פוליטית עם המפלגה הפרוגרסיבית . למרות חייו הקצרים של איחוד הקיבוצים , הייתה לקיבוציו היסטוריה ארוכה , וכן תרבות פוליטית וגוון רעיוני משלהם . אנשי הקיבוץ המאוחד , לרבות אלה שפרשו ב , 1951 היו אמונים על האידיאולוגיה והמעשה של "הקיבוץ - המשק - הגדול והגדל , " המבוסס על שילוב חקלאות ותעשייה , קליטה המונית וארגון תנועתי ריכוזי . אנשי חבר הקבוצות האמינו בהגבלת מספר חברי הקבוצה והתנגדו לתיעושה , והמבנה של התנועה היה ביזורי . במשך העשור שקדם להקמת האיחוד הצטמצמו ואף נעלמו רבים מהמאפיינים האלה , שהיו העילה המקורית לקיומן הנפרד של שתי התנועות . עקב המציאות הכלכלית והביטחונית של אותן שנים נטש חבר הקבוצות את התנגדותו להכנסת מפעלי תעשייה למשק הקיבוצי - למעשה , אם לא לגמרי להלכה . כמו כן , על אף הדגש על קוטן הקבוצה כמפתח לליכודה החברתי , עלה בהתמדה מספר החברים המרבי שנחשב סביר , מ 60 עד 70 ב , 1933 ל 100 ב , 1935 ו 150 בשנות החמישים . אך גם הקיבוץ המאוחד מיתן בשנים הללו את גישתו החברתית העקרונית . מנהיגיו לא התעקשו עוד על בניית 2 בסוף שנת 1954 היו באיחור 73 קיבוצים , ו 6 בעובר הציוני , לעומת 68 בקיבוץ הארצי , 57 בקיבוץ המאוחד , 10 בקיבוץ הדתי , 2 קיבוצים של פועלי אגודת ישראל ו 7 קיבוצים בלתי מוגדרים . שנתון סטטיסטי לישראל , , 1955 לוח ה' . 1
|
אוניברסיטת בר-אילן, הקתדרה ללימודי תולדות קרן קיימת לישראל ומפעליה
|