|
|
Page:6
כחברה וולונטרית במהותה והמדינה כארגון כפייתי ביסודו גם כשהוא דמוקרטי במהותו . שינוי זה במעמדו של הקיבוץ בתוך המסגרת הפוליטית שבה פעל לפני הקמת המדינה והמשיך לפעול לאחר מכן , כמו ההסתדרות הציונית והסתדרות העובדים , אינו חדש בתוכנו אלא במהותו - בהבדל שבין הימצאו בחברה וולונטרית שאותה בחר מרצונו , לבין השתייכותו למדינה ריבונית . התנועה הקיבוצית על גווניה השונים מראשיתה החליטה להיות חלק פעיל ואף מוביל במהלך ההיסטוריה הלאומית שהנהיגה התנועה הציונית . עוברה זו חייבה אותה להתאים את עצמה אל מהלכו , התאמה שבתקופות שונות נשאה אופי חברתי ולעתים הייתה לה משמעות מדינית וגם ביטחונית צבאית . כיוון שחיי הקיבוץ והתפתחותו היו ארוגים בתהליך הלאומי ההיסטורי , החברתי והמדיני , היה הקיבוץ מראשיתו חלק בלתי נפרד מן החברה הסובבת אותו , ובכך נבדל מן התנועות הקומונריות הדתיות והחופשיות שצצו בעולם המערבי החל מסוף המאה התשע עשרה . אלה יצאו מן החברה הקיימת , ואילו התנועה הקיבוצית שאפה להשפיע עליה ואף לשנותה בדרך הוולונטריזם האישי המממש את עצמו באורח חיים שיתופי . את פרק הזמן שבו דנים המחקרים הראשונים שיראו אור בסדרה - בין העשור של שנות החמישים ותחילת שנות השישים - אפשר לראות כתקופת המעבר בתולדות התנועה הקיבוצית מן היישוב למדינה . מחקרים אלו אינם , כמובן , הראשונים שדנים ביחסים שבין הקיבוץ למדינה , אולם נדמה כי בשל מרכזיותם של הנושאים שיידונו בהם תהיה בהם תוספת בעלת משמעות היסטורית להבנת ראשיתם של השינויים שחלו בתנועה הקיבוצית והנמשכים עד עצם הימים האלה . יוסי גורני ויוסי כץ
|
אוניברסיטת בר-אילן, הקתדרה ללימודי תולדות קרן קיימת לישראל ומפעליה
|
|