sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:11

המדינה לא נפתרה בעיית המימון . המדינה מימנה את אחד הטירונים הגדולים בחיי הקיבוץ : את הפילוג בין מפ " ם למפא " י . 1953-ב אז היה ברור : הקיבוץ לא הצליח למנוע את האסון , כשהעולם הפוליטי לא הסתדר עמו . בשנים ההן המדינה התמסדה במהירות . אתגריה גוונו והצורך ביצירת " מנופים " ו " גיבוי " ממקורות נוספים רק גדל . תחושת המצור של הקיבוץ המאוחד גברה ותחושת המחויבות להאבק נגד זרמים שהתהוו בחברה הישראלית ותרבותה היו חלק בלתי נפרד מהסיפור . באותן שנים , באיחוד הקבוצות והקיבוצים היריבה התבססה הרגשת ביטחון , כי הממשלה והמדינה מאמינים במה שהקיבוץ מאמין ואפשר לפתוח חלונות , להסתגל , לקבל את השלטון . רבים חשו מחויבות כלפי הסובב , שמשמעותה היה לחוש ביטחון כי לא ילחצו על הקיבוץ ולא יצנזרו את הפעילות שלו בקרב הנוער , בתרבות ובלימודים . בקיבוץ המאוחד ובקיבוץ הארצי , שידעו מה כוחה של המדינה בהסרת התמיכה , היתה דאגה עמוקה . דווקא בימים ההם של הממלכתיות , בהם רצה בן גרריון להחליף תנועות מתנדבות וקהילות עצמאיות בצבא של עם בעל משימות וחלומות , היה ברור כי הוא מסיר את התמיכה ההכרחית לתנועות מתנדבות הקרובות לו ברוחו ובדרכו . לא עלה על הדעת להסיר תמיכה מתנועות דתיות רחוקות , כי כאן ישבר בסיס ההסכמה הפוליטית , אך ניתן להוכיח כוחה של ממלכתיות מאחדת בחיסול תנועות נוער קרובות . לא נעשה מחקר כמה היה בשנות החמישים והששים הונם של מלכ " רים , אנשי המגזר השלישי , המתנדב שלא למטרת רווח . הקשר האינטימי בין התנדבות לבין פוליטיקה נעלם רק לאט לאט . בראשית המדינה פנקסי חבר של מפלגות היו הכרחיים לכניסה למערכת , שהמפתח המפלגתי היה נר לרגלה . אולם השחרור מהמערכת הפוליטית לא היה שחרור מהצורך לממן פרויקטים ציבוריים , חברתיים ותרבותיים . להיפך . הקרנות של הקיבוצים עברו תחנות רבות בדרכן . השינויים שחלו במשק הישראלי השפיעו על תפקידיהן . הן עברו למגזר המלכ " רים בדרך תפקודן ובייעודן גם יחד . יעקב זק חש כל הזמן כי הוא עומד על המשמרת : בראש קרן שצריכה למלא עדיין תפקיד חיוני . גם כאשר קיבוצים החלו לחוש את השינויים בסביבה שלהם היה ברור לו , שהקרן יכולה וחייבת להמשיך לשאת על גבה את המפעלים בהם תמכה . נראה כי יש צורך במימון עצמאי לקיבוצים בקרב שלהם על התפתחותם . היו כאלה שאמרו כי הקיבוצים צריכים להעניק את הסמכות לבנקים המממנים את פעילויותיהם ולא לעסוק בפעילות משקית עצמאית . על רקע זה התגלו חילוקי דעות בין מנהיגות התנועה ובתוכה . אין כיעקב זק כדי להעיד על הדרמה שהסתמנה , לא כחוקר אובייקטיבי אלא כעדות של צד לוחם .

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help