|
|
Page:12
ואם שעיקר תפקידה הוא האימהות . המשפחה הבורגנית של המעמד הבינוני הייתה הדגם הרצוי אצל בולבי ואצל חוקרים , פסיכולוגים וסוציולוגים רבים . צמחה ספרות הדרכה ענפה שבאה לשכנע נשים משכילות שאימהות היא כמו מקצוע והאם המודרנית חייבת ללמוד אותו מאנשי מקצוע כדי להיות אם טובה יותר . האידיאל זה של אימהות טוטלית החל להתערער בחלקה השני של המאה העשרים . המערערים היו בעיקר נשים שהשמיעו קולן ודרשו יתר פתיחות של שוק העבודה לחדירה של נשים והקמת מעונות יום לקליטת ילדיהן של האימהות העובדות . הלחץ בא בעיקר מארגוני נשים מן המעמד הבינוני שרצו לא רק מקום עבודה אלא גם קידום בעבודה ואפשרות של קריירה . נשים אלה לא ויתרו על אימהותן אבל רצו הסדר חברתי ומשפחתי שיתאים לשאיפותיהן . הן תבעו הכרה בזכותן לצאת מהבית ולהשתלב במערכת התעסוקה ובתפקידים פוליטיים . אחד הסימנים האופייניים לתקופתנו הוא מספרן הגדל של אימהות חד הוריות מבחירה . התנועה הקיבוצית לא יכלה לקבל את תורת בולבי . ערכי השוויון בין החבר לחברה היו מנוגדים להיווצרות עולם פרטי אינדיווידואליסטי של אם וילדיה המנותקים מדרישות הקולקטיב . הקיבוץ דגל במרכזיות הקולקטיב וזה נדרש מכל החברים , נשים וגברים כאחד . אמנם לא הייתה התנגדות לילודה אבל היו נורמות פורמליות או בלתי פורמליות לגבי מספר הילדים ועיתוי לידתם . הילדים נחשבו 'ילדי הקיבוץ' שיוצג על ידי המטפלת המקצועית . לפי תיאורה של למדן , השינוי בתפיסת האימהות של שלושה דורות של נשים בקיבוץ מתגלה בכיוון ההפוך לתפיסת האימהות שמחוץ לקיבוץ . החברות המבוגרות ביותר סיפרו על אידיאולוגיה של צמצום ההשקעה האישית בתחום הפרטי לטובת ההשקעה בתחום הציבורי . ואילו כיוון השינוי בדור השני והשלישי הוא של צמצום ההשקעה בזירה הציבורית והפניית הפנים לבית , ובעיקר לילדים . בעזרת קטעים מדברי המרואיינות מובילה למדן את הקורא מדור האימהות המייסדות אל דור הבנות וממנו אל דור האימהות הצעירות , דור הנכדות . היא מצליחה לחשוף את ההתמודדות של כל דור עם הזהות האימהית שלו ואת הדילמות שחווה כל דור בהגדירו את הגבולות בין התחום הפרטי לתחום הציבורי . זהו ספר חשוב המעשיר את הספרות על הקיבוץ , ובייחוד את הספרות על עולם הנשים בקיבוץ . לספר גם חשיבות תיאורטית , כי
|
|
|