|
|
Page:13
גדולה לטבע וגם ברצון לפיתוח . א . ד . גורדון - מורה הקיבוץ , עמד על החשיבות הגורלית של היחס לטבע , של הקשב , האחריות והראייה הכוללת , ובכך קבע לראשונה תפיסה אקולוגית . הוא האמין כי יחס מוסרי לטבע על כל פרטיו הקשורים זה לזה ותפיסתו כמערכת כוללת , צריכים להיות תשתית גם ליחסים המתחדשים בין בני האדם . לתפיסתו האנושית הייתה השפעה על תכנון הקיבוץ והוא השתקף בתגובות של חבריו להצעות שונות של תכנון . הקיבוץ מראשיתו היה ניסיון לשלב יסודות של קומונה עם יסודות של קואופרטיב . אמצעי ייצור משותפים של קואופרטיב וצריכה משותפת קומונאלית . חינוך משותף ופעילות לכלל החברה . תכנון הקיבוץ התייחס כל הזמן אל אסכולות שונות . הוא הושפע גם מתנועת עיר הגנים וגם מהמודרניזם . שפת התכנון הגיעה מהזרמים החדשים של הארכיטקטורה . דור המורים של הבאוהאוס היה דורם של המתכננים הראשונים . אחר כך הגיעו גם אנשי הבאוהאוס עצמו . פרדי כהנא , מחבר ספר זה , שייך לדור אחר של מתכנני הקיבוץ . דרך חייו - ילד שהיגר מאירופה הנכבשת על ידי הברבריות הנאצית לאנגליה המתגוננת - הובילה אותו לרצון ליצור אלטרנטיבה הפורצת את מגבלותיה של ההיסטוריה הקשה . תחת הרושם הטראומטי של האירועים הוא מגיב בלימודי ארכיטקטורה וברצון לתכנן את האוטופיה היהודית החיונית . שלא באוטופיה שהיא שום מקום הוא מבקש לתכנן אותה במקום קונקרטי . הוא ראה אותה מתגשמת בארץ ישראל , אך מפאת התנאים הפוליטיים בתקופה הוא נאל ץ לתכנן אותה על אדמת בריטניה , בהכשרה של תנועת הנוער הבונים . פרדי כהנא לא הסתפק בתכנון בניין האוטופיה , הוא עולה לארץ ישראל ומצטרף לקיבוץ . לדידו הקיבוץ לא היה רק אתגר תכנוני , מודל לאלטרנטיבה חברתית המונח במשרדו של האדריכל , אלא גם אתגר אישי . בקיבוץ יישם פרדי לא רק את הידע המקצועי שלו אלא גם את החוויות ואת החלום החברתי שגיבש עם חבריו בניסיון חיים ארוך שנים . הוא אינו אדריכל המתכנן בתים לאחרים ובונה לעצמו במקום אחר את בית חלומותיו . הוא תכנן את הבית שלו ושל חבריו בחברה שיתופית שבה כל הכרעה על ביתו הופכת להיות הכרעה על כלל בתי הקיבוץ . בחברה שבה המגע בין החברים כה הדוק והנחת היסוד שלה הוא שוויון ערך האדם , חברה שבה הזכות
|
המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות
|
|