|
|
Page:5
פרק ראשון המפץ הגדול יזמות , מסגרת חיים והתגייסות במשך עשרות שנים ועד למחצית שנות השמונים היה הקיבוץ אחד המאפיינים הבולטים והמקוריים של החברה הישראלית ( ראו פז ישעיהו וגורני , . ( 2006 על פי הדגם שהיה מקובל ברחבי המגזר , שלושת ההיבטים שהגדירו את הקיבוץ במונחים סוציולוגיים ( בן רפאל , ( 1996 היו היותו , בעת ובעונה אחת , קהילה שיתופית , יזם קולקטיבי וקבוצת סטטוס בחברה . ואכן , העיקרון המרכזי של חיי הקהילה היה שותפות שוויונית מהותית אשר ראתה בפרט בראש ובראשונה חבר בקולקטיב . גישה זו לא מנעה מן המסגרת המשפחתית לזכות אף היא במשך הזמן להכרה ולמעמד : היא קיבלה אחריות — חלקית אך בלתי מבוטלת בתחומים כגון חינוך , צריכה , חיי התרבות ועוד נושאים אחרים . עד סוף שנות השמונים כלל דגם זה של קהילה מוסדות של דמוקרטיה ישירה כגון אספה כללית ריבונית וועדות ציבוריות נבחרות המופקדות על תחומי הפעילות הציבורית למיניהם . בלט גם היעדר כל תמורה כספית דיפרנציאלית לתרומת החבר לקולקטיב וזאת באופן בלתי תלוי במקום ותפקיד בעבורה , הוותק וההשתתפות בפעילות ציבורית . התקציבים הפרטיים המוקצבים על ידי הכלל היו שוויוניים אך ביחס לנושאים רבים — אוכל , פעילות תרבות מאורגנת , חינוך בבתי ילדים ועוד — סופקו השירותים ישירות לחברים . כן , חדר האוכל המשותף היה המרכז הסמלי של החיים הקולקטיביים — שם נלקחו הארוחות ושם התקיימו אספות החברים והחגיגות . זאת ועוד , פילוסופיה חינוכית מרחיקת לכת בשאיפותיה הנחתה מערכת מורכבת של מבני חינוך שיתופיים . בתי תינוקות , פעוטונים , גני ילדים , כיתות , בתי ספר אזוריים ועוד . המטרה הפדגוגית המוצהרת היתה לעצב דור של 'בני אדם חברתיים' שיפנימו את השיתופיות כמסגרת חיים טבעית . אך הדילמה הבסיסית שהיתה כרוכה בהיבט זה של ההוויה הקיבוצית היתה בעובדה שהפרט עצמו לא נשכח — למרות העיקרון השיתופי , שייחסו לו חשיבות ראשונה במעלה . אכן , תמיד נטען שהקיבוץ מעניק לפרט את הסיכוי הטוב ביותר ל'הגשמה העצמית' בהיותו 'יצור חברתי' מטבעו . על פי אותו דגם ביקש הקיבוץ גם להיות יזם כלכלי הדוחף להתקדמות מתמדת . על בסיס זה , הקיבוץ תמיד גילה רצון לקדש את חלוקת העבודה והסמכות ה'רציונלית' המחויבת , בעיניו , משאיפתו להתעצמות . הקיבוצים הפעילו ענפים חקלאיים , תעשיות ולעתים אף חברות מסחריות . הם חלשו על ההון האנושי של חבריהם ועל האמצעים החומריים של רווחתם והתפתחותם . הקיבוץ , בהיותו מפעל כלכלי , נטה , כמו כל יזם אחר , להדגיש את המאמץ להתמודד בהצלחה עם השוק הכלכלי , ומכאן גם להטיל תפקידי אחריות ניהולית
|
|