|
|
Page:2
הקיבוץ . מפתה מאוד להשיב בחיוב על השאלה הזאת ולראות בפשטות כי מה שעובר כיום על הקיבוץ הוא 'סוף פסוק' של ה'הרפתקה' הקיבוצית . עם זאת מפריעות למסקנה חד משמעית מעין זו , אי אלו תופעות שאינן תואמות את תסמונת 'הנפילה : ' הקיבוצים המחוללים את השינויים הרדיקליים ביותר מתעקשים לשמור על המושג 'קיבוץ' ואינם מוכנים בשום אופן לוותר עליו . גישה זו נחרצת למדי ברוב רובם של הקיבוצים ה'מתחדשים / כפי שייקראו , אף כי הכול — מחייבי השינוי ושולליו — יודעים שבתקופה זו מתחולל במגזר הקיבוצי מפנה היסטורי מן החשובים שידע מעודו . מתוך מגמה להעלות אלמנטים של תשובה לשאלת התפתחות הקיבוץ ומעמד המושג עצמו בהתפתחות זו נבחן כאן מה שאנו קוראים מתוך עולם המושגים שלנו , 'הבניה קולקטיבית מחדש . ' המושג יאפשר לנו להתמודד עם הקושיה אם אין הקולקטיב הקיבוצי מתבטל מעצם השתנותנו או שלמרות השתנותו הוא נשאר מחויב במידה כלשהי ובמובנים כלשהם למה שהיה בעבר . את ההשתנות הזאת ואת הדיון במשמעויותיה אנו תוקפים בשני שערים . השער הראשון מתבסס על התהליך שהתרחש במסגרת ועדת הסיווג של הקיבוץ ( ועדת בן רפאל ) אשר התמנתה על ידי ממשלת ישראל . ועדה זו כללה ייצוג מגוון ובכיר של התנועה הקיבוצית וכן אישי ציבור ואקדמאים . כחמישה עשר חודש היא שקדה על ניתוח התפתחות המציאות הקיבוצית והגדרת הקיבוץ עצמו בתנאים הנוכחיים בעזרת עשרות עדים וגישה לחומרים רבים וכן , מתוך התדיינות עם נציגי זרועות הממשל הרלבנטים . השער השני מציג , באמצעות תרומות של חוקרים אחדים , תחומי פעילות נבחרים שלא באו לידי ביטוי בדיוני ועדת בן רפאל אך תופסים חשיבות נכבדה בעיצוב דפוסי החיים של הקיבוצים — תחום העבודה , אופיין של האליטות המנהיגות את הקיבוץ כיום , מקום והשתנותו של הארגון התנועתי , עליית חשיבותה של המועצה האזורית , תמורות בזיקת הקיבוצניקים למפלגות המסורתיות שלהם , וכן המטמורפוזה העוברת כיום על תנועות הנוער שעדיין מגדירות את עצמן "חלוציות . " השינויים העוברים על תחומי חיים אלה הנם חלק מרכזי מתהליך ההשתנות העצום שעובר המגזר הקיבוצי והם מעצבים מחדש את אורח החיים הקיבוצי . הנספחים מציגים את החומרים הראשוניים — 'הממצאים' בלשון חוקרים — שיסייעו לקורא לעמוד על התרחשות השינוי המרחיק לכת הלכה למעשה , חומרים אשר שימשו אותנו בעבודת הניתוח וההמשגה שלנו ומספרים 'איך קרו הדברים' ומהן ההשלכות שלהם על התנהלות המגזר הקיבוצי . קודם מובאים דינים וחשבונות מפורטים על כל אחת מארבע עשרה ישיבות הוועדה לסיווג הקיבוץ . אחר כך מובאות התקנות החדשות שהחליטה ממשלת ישראל להתקין עקב דוח הוועדה ומסקנותיה . בכל אלה מזדקר ייחודו החדש של הקיבוץ בעת הזאת אשר מתורגם בשפה המעשה , בין שאר ביטויים , בסיכומי התנועה בנושאי המחויבות ל'ערבות הדדית' כעיקרון קיבוצי כללי , והגדרתן החדשה של זכויות החבר וחובותיו . השער הראשון מייצג אפוא מאמץ להמשיג את השינויים שמבקשים הקיבוצניקים לחולל בדפוסי חייהם , והשער השני משלים את המלאכה על ידי הידרשות לנושאים ספציפיים אשר משתקפים בהיבטים חשובים של ההוויה הקיבוצית . הנספחים מיועדים לספק את 'חומר הגלם , ' שכל קורא ובעל עניין יוכלו למצוא בו את ה'עובדות' עצמן כהווייתן . בסך הכול הכוונה לדון כיצד מתקדם הקיבוץ בעת הזאת לעבר האתגר המשותף לו ולכל חברה אחרת ' בסיכון : ' התמודדות עם אתגר הקיום מתוך שמירה על הנאמנות לעצמה פן תסתכן 'בלמכור את נפשה . '
|
|
|