|
|
Page:1
פתח דבר המשבר הכלכלי שפקד את הקיבוצים באמצע שנות השמונים היה לרעידת אדמה של ממש . המשבר אמנם היה כלל לאומי , אבל בקיבוץ הוא הכה שבעתיים . חובותיהם של קיבוצים רבים תפחו במאות אחוזים , ארגוני קניות והתארגנויות אזוריות מצאו את עצמם פתאום על סף חדלות פירעון , והכול פנו ל'הצלה' מן הבנקים והממשלה . חודשים ואף שנים של מאמצים אדירים נדרשו כדי לפלס דרך אל היציבות . בינתיים גבר זרם העוזבים את הקיבוצים — בעיקר מקרב הבנים והבנות — והתרבו הקולות שערערו על סדרי החיים שהתקיימו בקיבוץ עשרות שנים . שלושה דורות אחרי הקמת הקיבוץ הראשון , דגניה , התפשטה התחושה ש'הקהילה לדוגמה' שביקשו להקים ולבסס כאורח חיים יציב ומשגשג איבדה את הילתה . רבים קראו כעת לקבוע הסדרי חיים חדשים . ברחבי התנועה הקיבוצית הלכו והתפשטו שינויים בכל תחומי החיים והחל עידן חדש בתולדותיה . בין הדפוסים החדשים שהונהגו ביישובים רבים בראשית שנות התשעים התבלטו במיוחד איחוד תקציבי צריכה מתוך הפרטה של שירותים והעברת סכומי כסף לחברים בצורה של שכר משפחתי , ביטול האספה הכללית השבועית , הנהגת תשלום על ארוחות , פתיחת בתי הילדים לילדים מן החוץ , ומינוי מועצה או הנהלה של הקיבוץ . כדי לחקור מה עומד מאחורי ה'תוהו ובוהר המתרחב הזה הקים אז 'יד טבנקיך את פרויקט 'הקיבוץ במפנה המאה , ' שבדק את גל השינויים , המוטיבציות של חברי הקיבוץ , השפעותיו של התהליך על חיי הקהילות והזיקות החדשות שהתפתחו כלפי הסביבה הלא קיבוצית . ואולם השינויים שלמדנו עליהם בפרויקט הזה מתגמדים אל מול מה שקורה במגזר הקיבוצי מאז סוף שנות התשעים וראשית המאה . בשנים האלה אנו עדים לשחיטה ממש של 'פרות קדושות' — השכר , שהיה לרוב שוויוני בקיבוצים שהנהיגו אותו , נעשה דיפרנציאלי ובכך נפגע קשות ערך השוויון הקיבוצי ; הדיור הופרט בלא מעט יישובים ופירוש הדבר דה קולקטיביזציה של נכסים חומריים חיוניים ; בכמה קיבוצים בוצעה קואופרטיביזציה של אמצעי ייצור באמצעות חלוקה של מניות לחברים ; יישובים אחדים החלו לבנות שכונות למגורי קבע של אוכלוסייה לא קיבוצית מתוך הסתלקות מן העיקרון שהקיבוץ הנו 'קהילה מובחנת' הבנויה על ה'יחד' של חברי הקיבוץ . שינויים אלה ורבים אחרים מרחיקים לכת מבחינת הקודים המכוננים שהיו נר לרגליהם של חברי הקיבוצים עד אז . עולה מהם השאלה אם עדיין אפשר להגדיר את אותם יישובים שהנהיגו שינויים מסוג זה קיבוצים , ואם כן , מהו קיבוץ . מה גם שתהליכי ההשתנות האלה מזמינים גופי ממשל למיניהם , כאגף מס ההכנסה , יחידת התכנון הפיזי , משרד החינוך , מנהל מקרקעי ישראל ועוד , לשוב ולהגדיר את יחסם אל הקיבוצים . הספר הנוכחי מבקש אפוא להתמודד עם השאלה הזאת של הגדרת הקיבוץ בעידן זה של תמורות מרחיקות לכת . ברקע מבצבצת כמובן התהייה אם אנו עדים בעת הזאת לסופו של
|
|