|
|
Page:יא
של הרייך השלישי , להדגים אותה באמצעות מאמרים מדעיים לכאורה שכתב שמיט לשם הצדקתם של חוקי הגזע הנאציים - מאמרים שנשכחו , או הושבחו , מאמרים שרבים מחסידיו של שמיט מעדיפים להתעלם מהם - ולאפשר לקורא לעמוד בעצמו על טיבה של בריתו של שמיט עם המשטר הנאצי . כאמור , גם אם נוטים להתעלם מן הפרטים , בדרך כלל איש איננו כופר בעובדת מעורבותו הנאצית של שמיט . לאחרונה גם נכתב לא מעט על האופי האנטישמי , או האנטי יהודי , המובהק של מעורבות זו . תרומה חשובה להדגשת האנטישמיות של שמיט תרם ספרו של רפאל גרוס על שמיט והיהודים , שזרקא מזכיר בספרו . בספר הזה מנסה גרוס להראות שהאנטי יהדות של שמיט איננה , כמו שנהוג לעתים קרובות לטעון , בגדר של אופורטוניזם ציני , אלא יסוד מכונן ומקור חשוב של התיאוריה המשפטית והפוליטית שלו . הוא מראה שלא רק התעניינות מוגברת ביהודים , אולי אובססיה , אפיינה את שמיט מאז נעוריו ובחרותו , אלא שגם הכתבים המוקדמים ביותר שלו , כבר לפני מלחמת העולם הראשונה , מכילים אמירות ורמזים אנטישמיים ברורים . כך גם בכתבים שלאחר מלחמת העולם השנייה . באחרית דבר שהוסיף גרוס למהדורה הצרפתית של ספרו הוא דן במחלוקות ובוויכוחים שעוררו טענותיו בדבר מקומה של האנטי יהדות בתוך מפעלו התיאורטי של שמיט , מחלוקות שספרו של זרקא הוא חלק מהן . אין עוד חולקים , הוא אומר , על העובדה ששמיט אכן היה לא רק אנטישמי , אלא מבשר ממש של השמדת היהודים . כדאי להדגיש את חשיבותה של הנקודה הזאת מפני שהיא נעדרת לחלוטין מן השיח השמיטיאני העברי , אם ניתן להתבטא כך . אולי בשל הרגישות היתרה לשאלת השמדת היהודים אצל רבים מקוראי העברית , נמנעים הכותבים על שמיט להציג את ההיבט הזה של מפעלו במלואו . אבל בעולם הרחב , כאמור , כבר אין ספק לאיש , גם לא לרבים מחסידיו של שמיט : בין אם הייתה בריתו של שמיט עם המשטר הנאצי ביטוי של אופורטוניזם ובין אם לאו , בין אם הייתה זו ברית זמנית ובין אם לאו , לשמיט יש תפקיד קונקרטי וחשוב בתוך התהליך שאפשר את הפתרון הסופי . רבים ממבקריו של גרוס טענו נגדו - התריסו למעשה - שאין
|
|