|
|
Page:33
מינויו של הראל ליועץ ראש הממשלה למודיעין - והתפטרותו לאחר שעזב איסר הראל את תפקיד ראש המוסד הוא פעל לטיהור שמו . הוא הצליח להביא להחלטת ממשלה שקבעה כי נדרש להמשיך להיאבק במדענים הגרמנים והביעה הערכה להראל ולפועלו רב - השנים . בו בזמן המשיך הראל ללחוץ על שרים בממשלה לחזור לזירה הביטחונית - מודיעינית , ורתם לשם כך את משה דיין , יגאל אלון , זלמן ארן וגולדה מאיר . בסופו של דבר נשאו לחציו פרי , והוא מו ּ נה לתפקיד יועץ ראש הממשלה לענייני ביטחון , מודיעין ושירותים חשאיים , כשנתיים לאחר שהמליצה ועדת ידין - שרף על קיום התפקיד . בין ההסברים למינוי הראל לתפקיד ראוי לציין את עדותו של ישראל ליאור , המזכיר הצבאי של אשכול : "אני מאמין שבאיזה שהוא מקום ראה אשכול במינוי איסר מעין נקמה פרטית קטנה משלו בבן - גוריון . " מאיר עמית ניסה להתנגד למינוי , ואמר לפני אשכול כי יועץ בכלל , ובייחוד כזה שיצר הנקמנות בוער בעצמותיו , יהיה מקור חיכוך ויפריע לעבודה . ייתכן כי התנגדותו זו של עמית עיכבה את המינוי , אך היא לא יכלה למנוע אותו . עמית אף איים להתפטר בעקבות מינוי הראל לתפקיד , אך נמנע מכך , לבקשתו של אשכול . במשך כמה חודשים החריפו היחסים בין השניים , וישיבות העבודה ביניהם , בראשות ראש הממשלה , היו מתוחות מאוד . כך , למשל , האשים הראל את עמית במעורבות בהתנקשות הביון הצרפתי בפעיל האופוזיציה המרוקאי מהדי בן ברכה , הגם שהמוסד הקפיד שלא להיות מעורב במישרין במעשה , אלא בהעברת מודיעין בלבד . בעת ששהה עמית בחוץ לארץ , אשכול נפגש עם ראשי יחידות במוסד כדי לברר את תפקודו כראש הארגון . עמית איים שוב להתפטר , אך אשכול מנע זאת . חודשים אחדים לאחר מכן איים עמית בהתפטרות בשלישית , ואף העביר מכתב התפטרות למזכירו הצבאי של אשכול , אולם באותה העת כבר סר חינו של הראל בעיני אשכול . הוא הפסיק להזמין אותו לדיונים ורוקן את תפקידו מתוכן . הראל החליט אפוא להתפטר בטענה שלא קיבל סמכויות של ממש . בריאיון שנערך עמו שנים אחדות לפני שהלך לעולמו , סיפק עמית עוד הסבר להתפטרות הראל : עמית סיפר שאיים על הראל כי יחשוף את מעורבותו בפרשת ברן - הסתרת מותו של קצין חיל האוויר אלכסנדר ישראל , שנחשד בריגול ונחטף מאירופה בשנת . 1954 הקצין הורדם במטוס , מת בדרך והושלך מהמטוס לים . ההצעה לאחד את אמ"ן והמוסד : הרמטכ"ל מסתייג אף שוועדת ידין - שרף לא קיבלה את הצעתו של מאיר עמית לשינוי מבני בקהילת המודיעין , ראוי לייחד לה מקום , משום שזוהי הפעם היחידה שהוגשה הצעה סדורה ומעמיקה לבחינת שינוי מבני כולל בקהילת המודיעין הישראלית . סעיף זה התבסס על הצעתו הכתובה של עמית שהוגשה לוועדה . המסמך שהציג עמית בפני חברי הוועדה נועד "לבחון את מבנה קהילית המודיעין הישראלית , ובמיוחד את חלוקת הפונקציות בין 'המוסד' לבין אגף המודיעין במטה הכללי ... וכן להציע שינויים במבנה ובחלוקת התפקידים . " במסמך מוצגים העקרונות הבסיסיים שלפיהם מוסדרים ארגוני מודיעין בכלל , ומובאת סקירה של קהילות המודיעין בארה"ב ובכמה מארצות אירופה . לאחר סקירת התנאים הייחודיים של מדינת ישראל מועלים במסמך הליקויים העיקריים שבקהילת המודיעין הישראלית . הצד השווה לכולם הוא פיצול , כפילות והיעדר הכוונה מרכזית . תכניתו של עמית להקמת שירות מודיעין מרכזי התבססה על העיקרון כי יש להוציא מאמ"ן ומהמוסד גורמים שאינם עוסקים במודיעין , ולצרף ולאחד לגוף אחד את כל הגורמים העוסקים במודיעין "נקי , " כלשונו . גוף זה היה אמור לכלול את כל גורמי המחקר , וכן איחוד של גורמי האיסוף , של היחידות המבצעיות החשאיות , של קשרי החוץ ושל המודיעין הטכני . נושאים שאינם "מודיעין נקי , " כהגדרתו , יועברו לגופים אחרים —שירות הביטחון יוכפף לראש הממשלה ; העלייה מצפון אפריקה , הארגונים העוסקים ברדיפה אחר נאצים וההתגוננות של יהודים - להעביר ל'מוסד של אביגור" ( דהיינו
|
|