|
|
Page:28
ראשית קהילת המודיעין בישראל : מתחים , ועדות וניצנים של שינוי העשורים הראשונים להקמתה של קהילת המודיעין בישראל נעו בין שני קטבים : מאבקים ומשברים תכופים בשנות ה , 50 - לעומת הרמוניה ושיתוף בשנות ה . 60 - מה עמד בלב השינוי ומה המהלכים הגדולים שנוגעים להתהוות גופי המודיעין באותה תקופה ? דוד סימן טוב | רס"ן , מילא תפקידי מחקר ואיסוף באמ"ן , ובעשור האחרון פועל במכון לחקר המודיעין שבמל"ם בשני העשורים הראשונים להקמתה נעה קהילת המודיעין בישראל בין שני קטבים . בשנות ה 50 - של המאה ה 20 - מערכת היחסים בין שני השחקנים המרכזיים בה - אגף המודיעין בצה"ל והמוסד - התאפיינה במתחים גדולים , ביחסים רעועים ועכורים ובמאבקים בלתי פוסקים . לעומת זאת בשנות , 60 - ה חוותה הקהילה תור זהב של יחסים הרמוניים ושיתוף פעולה עמוק . במאמר אציג את השינוי שחל במערכת היחסים בין גופי המודיעין בראי עבודתן של שתי ועדות , שבחנו את הקהילה בתקופת הזמן הנסקרת . טענתי המרכזית היא כי חילופי גברי בצמרת ארגוני הביון ופרישתו של ראש הממשלה ושר הביטחון , דוד בן - גוריון אפשרו אתחול של היחסים והתפתחות קהילת מודיעין חיונית ומתפקדת . בשנים הנבחנות פעלו שתי ועדות לבחינת קהילת המודיעין הישראלית . את שתיהן מינה דוד בן בן - גוריון . הראשונה היתה ועדה של איש אחד - שאול אביגור , יועצו של ראש הממשלה ושר הביטחון , וזה הגיש את מסקנותיו בינואר . 1957 השנייה היתה ועדת ידין - שרף , שבן - גוריון מינה ערב פרישתו השנייה , והיא הגישה את המלצותיה ליורשו בתפקידי ראש הממשלה ושר הביטחון , לוי אשכול . דו"ח הוועדה טרם נחשף במלואו לציבור . עוד עניין מרכזי הנחשף במאמר הוא הצעתו של מאיר עמית , ששימש באותה העת ממלא מקום ראש המוסד וראש אמ"ן , לאיחוד המוסד ואמ"ן לשירות מודיעין מרכזי . דומה שזו היתה הזדמנות ייחודית וחד - פעמית לשנות את המבנה ואת התפקוד של המודיעין הישראלי , וכך להשפיע על התמודדותו עם האתגרים האסטרטגיים והאופרטיביים . מודיעין בשנות ה : 50 - מי אחראי למה ? קהילת המודיעין הישראלית כללה בראשיתה את המודיעין הצבאי , את מודיעין משרד החוץ , ובכללו גופים מבצעיים ויחידות איסוף עצמאיות , את גוף המודיעין של משטרת ישראל ואת שירות הביטחון . מבנה זה , שגובש עם הקמת המדינה , כלל הבחנה בין מודיעין צבאי למודיעין מדיני , ובין פעולות בארץ ופעולות ביון מחוצה לה , אך לא הוסדרה באופן דומה חלוקת האחריות בין הגופים . בהיעדר הסדרה , התרבו החיכוכים והמחלוקות , ולפיכך הוכר הצורך בחלוקת אחריות בין שירותי המודיעין ובקביעת דפוסים לשיתוף פעולה ולתיאום . ראש הממשלה דוד בן - גוריון הטיל על ראובן שילוח , איש מודיעין ותיק , שהיה "יועץ לעניינים מיוחדים" במשרד החוץ , להקים "ועדת תיאום עליונה . " זו כוננה בשנת , 1949 והיתה לוועדת ראשי שירותים ( ור . ( ש" ועדה זו היתה גוף מתאם , שנמנע מקביעת מדיניות בנושאי ניהול הקהילה , ועיקר הישגה היה בקביעת כללים ברורים לריסון התחרות בין השירותים ולעדכון הדדי . בסוף 1949 הציע שילוח לבן - גוריון להקים מוסד מרכזי לענייני מודיעין , שיהיה כפוף לראש מודיעיון מבט לעומק המודיעין בעריכת עמוס גלבוע | תא ) ל" מיל ( ' amos 39 @ 012 . net . il מדור "מודיעיון" נועד לשמש במה למחשבת המודיעין ולדיסציפלינה של עשיית המודיעין בהקשרי הביטחון הלאומי על מגוון הדעות הרווחות בארץ ולפעמים גם בעולם . העשרת מרכיבים אלה ב"במה לוויכוח" תתרום ותסייע לביטחון הלאומי .
|
|