|
|
Page:11
הקדמה המושג ההולך ומתפתח "הון חברתי" אינו קשור לכאורה למשבר הפוקד את התנועה הקיבוצית בעשורים האחרונים , אך החיבור התיאורטי והמחקרי חסר התקדים שעושה בהם המחבר מציב את הספר במקום ייחודי מאוד בשדה המחקר החברתי . באמצעות השימוש במושגי ההון החברתי נפתחים לפנינו אפיקי הבנה חדשים על תהליכי השינוי העוברים על הקיבוץ , וחשיבות הספר אף גוברת בזכות הכלים שמציג המחבר להערכת יכולתם של הקיבוצים להיחלץ מן המשבר . שני מוקדי הספר ו המשבר בתנועה הקיבוצית והתפתחות מושגי ההון החברתי , התחוללו בצמד העשורים האחרון 1 המשבר בתנועה הקיבוצית החל , פחות או יותר , באמצע שנות השמונים , כאשר הממשלה ( בראשות שמעון פרס ועם יצחק מודעי כשר אוצר ) נקטה צעדי ריסון חריפים נגד האינפלציה המתמשכת , ובתוך כך פגעה קשות במגזרים יצרניים שונים ובעיקר בקיבוצים . הגזרות הכלכליות באו גם על רקע השינוי ביחס הסביבה כלפי הקיבוץ וירידת יוקרתו של הקיבוץ מול עליית יוקרתן ועוצמתן של אליטות אחרות וגס על רקע היחלשותה המתמשכת של האידיאולוגיה הקיבוצית , בעיקר בקרב בני הדור הצעיר . וכך , במהלך שני העשורים האחרונים , מתחוללת לנגד עינינו התמוטטות מכאיבה של תנועה שהייתה שנים רבות סמל לאיכות אליטיסטית בחברה הישראלית . גם בעולם הסוציולוגיה התחולל בערך באותו זמן — אמצע שנות השמונים — מעין "מהפך" פרדיגמאטי , כאשר צמד הסוציולוגים פייר בורדייה וג'ימס קולמן ייבאו את המושג "הון חברתי" ( שכבר קודם לכן שימש כלכלנים רבים לשם הצגת הקשר בין חוסן חברתי וכלכלי ) מתחום הכלכלה לתחום הסוציולוגיה . בתוך שנים אחדות אומץ המושג , בקצב כמעט חסר תקדים , בעולם הסוציולוגיה ובתחומים סמוכים . בניגוד למושגי "הון" אחרים ( הון פיזי , הון אנושי , הון כלכלי , הון תרבותי ) ששימשו בעיקר כלי טרמינולוגי
|
|
|